בישראל 12% מהאוכלוסייה הבוגרת מתמודדת עם ירידה בשמיעה. הנגשה מתאימה של אירועים, טקסים, כנסים, מופעים, והרצאות מאפשרת להם להשתתף וליהנות מכל אירוע כזה, ומגדילה משמעותית את קהל עבורו האירוע רלוונטי. ההנגשה מחויבת בחוק בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתקנות הנגישות (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).
כבדי שמיעה וחרשים נעזרים באמצעי הנגשה שונים במהלך אירוע. כבדי שמיעה שלהם מכשיר שמיעה או שתל שמיעה, או כבדי שמיעה שאינם נעזרים כלל באמצעים שיקומיים, יכולים להיעזר במערכות עזר לשמיעה המסייעות בצמצום "המרחק השמיעתי" בין הדובר למאזין. אנשים חרשים שאינם יכולים להיעזר באמצעים שיקומיים, ייעזרו בתרגום לשפת סימנים. עם זאת, כולם – גם כבדי שמיעה וגם חרשים, ואפילו אנשים ששמיעתם תקינה – יעשו שימוש בתמלול שיופיע על גבי מסך בזמן האירוע.
בנוסף לאמצעי ההנגשה, לטובת נגישות מרבית ומיטבית, לפני האירוע יש להיערך בכמה אמצעים: יש להיערך להנגשה מספר חודשים לפני קיום האירוע; רצוי שיהיה אדם האחראי לתחום זה, שאליו אפשר גם לפנות לבירורים בנושא; אם מדובר בכנס שמתקיימים בו מושבים מקבילים, יש לתכנן סידורי נגישות לכל אחד מהמושבים; יש לפרסם בהקדם האפשרי את כל סידורי הנגישות שיתקיימו באירוע; מתן מידע על האירוע, רכישת כרטיסים וקבלת שירות באמצעי משלים/חלופי לטלפון (פקס, מסרון, צ'אט, דואר אלקטרוני); נתב שיחות (שפה פשוטה, דיבור איטי, ללא מוזיקה רקע, הפנייה למוקדן בתחילת המידע המוקלט); יש לשמור מקומות בשורות הראשונות לזקוקים לכך ולמלוויהם; יש לוודא כי קיים במקום האירוע גלאי עשן ויזואלי; יש לתדרך את האנשים המאיישים את עמדות ההרשמה במתן שירות נגיש. כמו כן, מומלץ לפנות למרצים ולבקש מצגות נגישות (סרטונים שילוו בכתוביות); להעביר חומרים למתמללים (לו"ז, שמות הדוברים, טקסטים קבועים); להכין מיקרופון לדוברים מהקהל; לוודא כי החדר בו מתקיים האירוע הוא בעל אקוסטיקה טובה ושלא יתקיים לידו מקור רעש במהלך האירוע.
הוראות התקנות העוסקות בהנגשת אירועים קובעות כללים שונים באשר לאופן ההנגשה שצריכה להתבצע במהלך האירוע עבור כבדי שמיעה וחרשים: מערכת עזר לשמיעה – צריכה להיות מערכת עזר לשמיעה בעמדה אחת מכל סוג (למשל – מכירת כרטיסים זוהי עמדה מסוג אחד ומודיעין זוהי עמדה מסוג אחר); כאשר ישנן 10 עמדות ויותר, לפחות אחת מהן תהיה עמדה נגישה עם מערכת עזר לשמיעה שתהיה פעילה בכל שעות פעילות העמדה; המערכת בעמדה תהיה מצוידת במיקרופון חיצוני ובאפשרות חיבור אזניות ובעמדה עצמה יהיה סימון מתאים שהעמדה היא עמדה נגישה ותוצגנה הנחיות לשימוש במערכת; לקהל שמגיע לאירוע יחולקו מקלטים (אוזניות או לולאות השראה), ומספר המקלטים בעמדת החלוקה לא יפחת מ-1-5% מהתפוסה באירוע (תלוי במספר המושבים). תמלול – באירוע שעיקרו מילולי שבו מוזמנים מעל 150 משתתפים, יש צורך במתמלל ובמסך גדול מספיק שהקהל יוכל לקרוא את התמלול במהלך האירוע. תרגום לשפת סימנים – באירוע שעיקרו מילולי שבו מוזמנים מעל 150 משתתפים, ונעשתה פנייה מראש למארגני האירוע עם בקשה לתרגום לשפת סימנים עבור אחד המשתתפים בקהל/המרצים, יש צורך במתורגמן לשפת סימנים
תמלול עבור חירשים וכבדי שמיעה הוא תמלול חי, סימולטני, אשר מעביר שפה מדוברת לשפה כתובה. מדובר בהקלדת מידע שמיעתי בשפת הדובר, והצגתו בזמן אמת על גבי צג מחשב או על גבי מסך באמצעות מקרן או על גבי שלט אלקטרוני או באמצעי אחר, על ידי מתמלל מיומן
מתמלל לחירשים וכבדי שמיעה נדרש להכיר היכרות מעמיקה את אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה ולהבין את המידע הסביבתי שהם מפסידים. רק מתמלל שיבין את הפסד המידע שנגרם לקהל היעד, יוכל באמת להיות רגיש לכך תוך כדי עבודת התמלול. מידע זה כולל רעשי רקע, תגובות לאירועים המתרחשים בסביבת התמלול, הודעות הנמסרות במקום התמלול, בדיחות והערות שונות, ידע נסתר אודות המשתתפים המועבר בין השאר באמצעות אינטונציה של הדיבור, ציון שמותיהם של דוברים מתחלפים ומידע רקע נוסף שגלוי לאדם שומע. כל אלה הם חלק אינטגרלי מן הטקסט שהוא תוצר של עבודת המתמלל המספק שירות לאוכלוסייה זו
בכל מקום שבו מתקיים אירוע מילולי ובקהל למעלה מ-150 איש, יש צורך בתמלול
אם בכנס ישנם מספר מושבים, כל מושב שבו 150 איש ויותר, צריך להיות מתמלל. כמו כן, יש לבדוק עם המתמלל שמוזמן כמה שעות הוא יכול לעבוד ברצף. באירועים ארוכים, יתכן שתידרש החלפה למתמלל אחר
מארגן האירוע נהנה מקבלת מסמכים הכוללים את תוכן האירוע מיד עם סיומו ויכול לעשות בו שימושים רבים, כגון: פנייה לתקשורת לצורך יח"צ, איסוף מידע וחומרים שנשמרים לטובת פעילויות עתידיות (לדוג' כנסים לימודיים ומחקרים), וכיוצ"ב.
מקרן ומסך, מקום ישיבה ושולחן, חיבור לחשמל ומנורת שולחן קטנה (באירועים חשוכים כמו כנסים).
שפת הסימנים הישראלית (בראשי תיבות – שס"י) היא שפת הסימנים העיקרית המשמשת את קהילת החירשים בישראל. בשפה זו נעשה שימוש בתנועות ידיים, מחוות גוף והבעות פנים כאמצעים העיקריים להעברת מסרים וליצירת תקשורת בין הדוברים. שס"י מוכרת בישראל כשפה המשמשת במערכת החינוך לחירשים, וכשפת התקשורת בין חירשים לשומעים
בכל אירוע מילולי שבו למעלה מ-150 משתתפים, כאשר הוגשה בקשה מראש ע"י אדם המשתתף באירוע ונעזר בשפת הסימנים
תלוי במשך האירוע. מתורגמן לא יכול לתרגם ברצף יותר משעה וחצי-שעתיים. אם האירוע ארוך יותר, מקובל להזמין שני מתורגמנים והם מתחלפים במהלך האירוע לסירוגין
באירוע עד 1,000 אנשים – מספר המקלטים יהיה 5% מהתפוסה.
* באירוע עד 10,000 אנשים – מספר המקלטים יהיה 3% מהתפוסה או ממספר המושבים+ 50 מקלטים נוספים.
* באירוע של למעלה מ- 10,000 אנשים – מספר המקלטים יהיה 1% מהתפוסה או ממספר המושבים + 320 מקלטים נוספים.
עם זאת, אם נעשה שימוש בלולאת השראה, על המקום לספק מקלטי אוזניות שמספרם יהיה שווה לפחות ל- 1% ממספר המושבים או התפוסה, ולא פחות משני מקלטים.
אם אין מערכת קבועה, יש לספק מערכת עזר ניידת, כאשר שני-שליש מהמקלטים יהיו מסוג אוזניות והשאר יהיו מסוג לולאת השראה. אם ישנה מערכת מסוג לולאת השראה, המקום יספק אוזניות בלבד ומקלטים רק לפי בקשה אישית.
כן. כאשר מדובר במערכת מסוג FM ניתן לסדר כך שיהיו מספר תדרים שונים. כך למשל, בכנס שבו מספר מושבים, בכל חדר ייעשה שימוש בתדר אחר.
בכל אירוע שפתוח לקהל הרחב, גם מילולי וגם מוזיקלי
כמה דוגמאות של אירועים שהנגשנו
מופע ההתרמה של ארגון בקול בשנת 2017, שהתקיים ברידינג 3 בנמל תל אביב, היה בסימן קומי. גורי אלפי השנון עם סטנדאפ קורע, בשילוב עם הראל סקעת המוכשר. החוק מאפשר שלא להנגיש באמצעות תמלול ושפת סימנים מופעי סטנדאפ, אבל אנחנו בבקול לא מוותרים על אף אחד וזוהי בהחלט היתה אחת מהופעות הסטנדאפ הבודדות שמונגשות לחלוטין לכבדי שמיעה. כן ירבו!
זקוקים למידע נוסף? פנו אלינו!
או השאירו פרטים בטופס מטה ונחזור אליכם.
© כל הזכויות שמורות לבקול –ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים