מאמר חדש –  הקשר שבין מאמץ לבין ליקוי שמיעה  אצל מבוגרים המשתמשים בשתלי שבלול

 הקשר שבין מאמץ לבין ליקוי שמיעה  אצל מבוגרים המשתמשים בשתלי שבלול

 

נעמה צח. קלינאית תקשורת  Ph.D

American Cochlear Implant Alliance

 

מתוך  Cochlear Implant Rehabilitation for Adults – Naama’s Blog

https://www.acialliance.org/blogpost/1334356/Cochlear-Implant-Rehabilitation-for-Adults

תרגום:  ד"ר נעמה צח, American Cochlear Implant Alliance

עריכה עברית: פרופ' מיכל לונץ, מנהלת היחידה לרפואה וכירורגיה של האוזן והשמיעה, ארם – המרכז לרפואת אאג וכירוגית ראש צוואר, אסותא רמת החייל, תל אביב

אנשים בעלי ליקוי בשמיעה, המקבלים פחות מידע שמיעתי, נאלצים להשקיע יותר מאמץ בהאזנה ובפיענוח תוכן הדיבור. כתוצאה מדווחים על עייפות רבה המתקשרת למאמץ הכרוך בהאזנה. העייפות הזאת (Fatigue) מתלווה להבנה לא מלאה של הדיבור ולידיעה לא שלימה של ההתנהלות החברתית, ובמקרים רבים היא מובילה לירידה במוטיבציה להאזין.  במאמר הנוכחי נתמקד באנשים עם שתל שבלולי. אמירות כגון: "אני מרגישה מוצפת בגירויים שמיעתים, המוח שלי עובד ללא הפסקה וזה גוזל ממני המון אנרגיה" נפוצות במיוחד אצל אנשים מושתלים אשר נולדו חרשים וכן בקרב אלו שנולדו כבדי שמיעה ואיבדו את שמיעתם בגיל מבוגר.

אילו מאמצים נדרשים מאנשים חרשים וכבדי שמיעה על מנת להאזין?

לאנשים בעלי שמיעה תקינה יש יכולת אוטומטית להבין דיבור. אנשים עם לקות בשמיעה, גם כאשר משוקמים היטב בעזרת מכשירי שמיעה או שתלי שבלול, נאלצים לבצע עיבוד מורכב על בסיס של יכולת שמיעתית חלקית כדי שיוכלו להבין דיבור. עליהם להבחין בין צלילי דיבור לצלילים אחרים ולתפוס את המילים והמידע הלשוני הקשור לטון הדיבור. כיון שתפיסתם חלקית בלבד, עליהם לאתר במהירות את פני הדובר כדי לקרוא דיבור (שפתיים), בתיקווה לפצות על החסר בשמיעה. ראיית פני הדובר לעיתים אינה אפשרית, לדוגמא במקום חשוך או כאשר המקשיב מסונוור מאור, ויכולת איתור מקור הקול תלויה בשמיעה דו צידית סימטרית ומלאה ככל האפשר אשר אינה קיימת אצל רבים מלקויי השמיעה. הקושי בזכירת מידע שמיעתי האופייני לאנשים עם ליקוי בשמיעה (אשר עולה עם הגיל) מקשה  עוד יותר על תקשורת יעילה. בשל כל אלו, על לקויי השמיעה להפעיל אסטרטגיות שונות של שימוש בידע קודם, כלומר  להשתמש במיומנויות שפתיות וקוגניטיביות שנירכשו במהלך השנים (והן לרוב פחותות מאלו של השומע הרגיל) כדי להבין את הכוונה ואת משמעות הדברים.  המציאות היא שגם אם אנשים עם ליקוי בשמיעה ישקיעו משאבי קשב עצומים, לא מובטחים להם עיבוד מהיר מספיק של הנאמר והבנה מהירה מספיק של הנאמר באופן שיתאים לקצב הדיבור של הדובר. במקרים רבים עליהם לעצור את הדובר,לבקש ממנו הבהרה, לוודא שכל מה שנאמר הובן כהלכה ובו זמנית להתמודד עם המצוקה הרגשית המתלווה לסיטואציה הזו. משימת ההאזנה והבנת דיבור אצל אנשים עם ליקוי בשמיעה היא  מאד תובענית.

מדוע גם משתמשי שתל שבלולי מדווחים על עייפות כתוצאה מהמאמצים להאזין?

המידע השמיעתי המועבר באמצעות שתל שבלול שונה מזה המועבר על ידי מכשיר השמיעה. אמנם ההשתל מספק נגישות לצלילים בטווח רחב יותר של תדירויות ועוצמות בהשוואה לטווח שסיפק מכשיר השמיעה באנשים שהושתלו (לכן הן עברו השתלה, מכיון שמכשיר השמיעה כבר לא נתן תועלת מספקת ואילו שתל שבלול היה צפוי לספק להם תועלת הרבה יותר גדולה), אולם ההליך בו מערכת השתל מתרגמת את האות הקולי מבחינת תכולת התדירויות, העוצמות והתיזמון של השינויים בהן שונה מהאופן שזה מתרחש בשמיעה דרך מכשיר השמיעה. לכך עליהם  להסתגל. בעקבות השיפור בנגישות השמיעתית, חווים מושתלים רבים שינוי לרעה באופן בו אנשים בסביבתם הקרובה מתקשרים איתם. בני משפחה וחברים אשר בדרך כלל חשים בשיפור בשמיעתו של המושתל הטרי, עלולים לטעות ולא להקפיד כפי שהקפידו בעבר, טרם ההשתלה, על יצירת קשר עין בשיחה, דיבור ברור ודיבור מקרוב (כללי ברזל בדיבור עם אדם עם ליקוי בשמיעה באשר הוא).  כמו כן, המושתל צריך ליצור הקשרים חדשים בין הצלילים החדשים שהוא שומע, ואשר לא היו נגישים להם לפני ההשתלה, לבין משמעותם. יצירת הקשרים האלה דורשת למידה ותשומת לב. יש הנאה רבה בהבנת צלילי סביבה והיא תורמת לתחושת ההתמצאות בסביבה, הבטיחות והעצמאות. עם זאת, צלילי הסביבה, שכעת נמצאים בטווח השמיעה, יכולים להסיח את תשומת הלב ועל ידי כך להקשות על הבנת דיבור. מצב זה בשילוב עם הקפדה לא מספקת של הסביבה על יצירת קשר עין בשיחה, דיבור ברור ודיבור מקרוב מחייבים השקעת מאמצים רבים ביותר מצידם של  המושתלים בעת שיחה.

תהליך ההסתגלות לשתל הינו תהליך של צמיחה והתארגנות מחדש. לצד תחושת ההקלה, מושתלים רבים עלולים  להרגיש בשלבים ראשונים מוצפים רגשית מהשינוי ואף מאוכזבים מקצב ההתקדמות שלהם מכיוון שלא היו פנויים טרם ההשתלה להבין כי מדובר בתהליך למידה הדרגתי ומתמשך אשר אמור לגשר, חלקית לפחות, על שנים רבות של חסר שמיעתי.  אצל חלק מהמושתלים ההתמודדות עם קשת הרגשות הללו דורשת משאבים נפשיים משמעותיים אשר מוסיפים לקושי להתמודד עם האתגרים הכרוכים בהאזנה ובהבנת דיבור.

מה אפשר וצריך לעשות משתמש שתל שבלול כדי להקל על מאמץ הכרוך בתקשורת?

  • להקפיד על תחזוקה ותקינות של מעבד הדיבור החיצוני ולמצות את אפשרויות הטכנולוגיות המובנות בשתל שנועדו לסייע בהתמודדות בתנאי תקשורת קשים (רעש).
  • לשפר ככל שניתן את השמיעה הדו-צידית, כך שניתן יהיה להנות מהמנגנונים הטבעיים המאפשרים איתור מקור הקול ושמיעה בתנאי רעש.
  • למצות שימוש באביזרי עזר (עזרי שמיעה) ייעודיים למצבי האזנה מיוחדים (הרצאות, פגישות רבות משתתפים, שיחות טלפון)
  • לארגן במידת האפשר את סדר היום בהתאם לרמת החיוניות/ערנות כדי  לצמצם את הצורך ב"מנוחה משמיעה" שבאה לידי ביטוי בהסרת השתל.
  • לזהות ולמפות מצבים יומיומיים וסביבות תקשורתיות אשר גורמים ללחץ, חלק ממצבים האלה ניתן לארגן ולשנות כך שההתמודדות בהם תהיה פחות קשה.
  • לארגן באופן מיטבי עד כמה שאפשר את התנאים האקוסטיים בבית ובכל מרחב אחר בו יש למושתל שליטה:
    • לא רצוי: חללים פתוחים+דלתות פתוחות+ קירות חשופים+תקרה גבוהה
    • מומלץ: חדרים קטנים + דלת סגורה+ קירות מחופים+ תקרה אקוסטית והקפדה על הרחקת/החלשת מכשירים חשמליים רועשים (מזגן, מדיח כלים, מכונת כביסה).
  • לחלוק תחושות עם בני משפחה וחברים, הן לצורך קבלת תמיכה רגשית, והן כדי להדריך אותם באשר לצרכים התקשורתיים (דיבור ברור, שיחה מקרוב תוך יצירת קשר עין, המנעות מהתפרצות זה לדבריו של זה ועוד)
  • לדעת שיש קשר בין תחושת העייפות (Fatigue) לבין ירידת מוטיבציה ולנסות לתחזק מוטיבציה גבוהה להאזנה. ניתן לעשות זאת דרך הצבת מטרות פרקטיות ומתגמלות בחיי היומיום, למשל העלאת המעורבות הפעילה בישיבות בעבודה (תוך הסברה מנומסת של הצרכים שלך), או במפגשים חברתיים ( תוך בקרה על מקום ותנאי המיפגש). התמקדות ברווחים החברתיים והאנטלקטואליים יסייעו לתחזק  את הרצון להתאמץ ולהאזין.
  • טיפול אצל קלינאי/ת תקשורת יעזור ללמוד על יכולות השמיעה, להגדיר מטרות שיקום ראליות ולרכוש אסטרטגיות האזנה. הטיפול גם יספק הזדמנויות מגוונות לתרגל מיומנויות שמיעתיות תוך שימוש ושכלול היכולות קוגניטיביות המעורבות בתהליך ההאזנה. טיפול אצל קלינאי תקשורת יסייע למבוגר המושתל ללמוד להשתמש ביכולות השמיעה החדשות בחיי היומיום, יקצר וייעל תהליכי למידה, יתמוך ויעודד גישה חיובית ומוטיבציה גבוהה להתמודד עם  אתגרים וכן יסייע להכיר בהישגים ובתועלת המופקת מן השתל.

לסיכום,  השינוי בעקבות השתלה שבלולית דורש הליך הסתגלות לחיים בעולם עשיר בצלילים שלא היו קיימים עבור אנשים עם ליקוי בשמיעה קודם לכן. המאמץ לקלוט צלילים אלו, להחליט מה מהם חשוב ומה אינו חשוב, אינו אוטומטי עבור אנשים עם ליקוי בשמיעה ועלול להתבטא בתחושות של חוסר באנרגיות ולעיתים לגרום לחוסר רצון להקשיב. כל אלו מהוים חלק בלתי נפרד ממסע השמיעה של מושתלים רבים. שיקום שמיעה מיטבי דורש סבלנות. היו סבלניים, נסו להקל על עצמכם ככל שניתן באמצעות אירגון הסביבה היומיומית ונצלו אמצעים  טכנולוגיים המיועדים להקל עליהם. שתפו בתחושותיכם את כל מי שיכול לסייע ולתמוך בכם לאורך הדרך.

בהצלחה!

 

Recommended Reading:

  • McGarrigle R., Munro K.J., Dawes P., Stewart A.J., Moore D.R., Barry J.B. & Amitay S.(2014): Listening Effort and Fatigue: What Exactly Are We Measuring? A British Society of Audiology Cognition in Hearing Special Interest Group ‘ white paper, International Journal of Audiology, Early Online: 1–13.
  • Pichora-Fuller M.K., Kramer S.E., Eckert A., Edwards B., Hornsby B.W.Y., Humes L.E., Lemke U., Lunner T., Matthen M., Mackersie C.L., Naylor G., Phillips  N.A., Richter M., Rudner M., Sommers M.S., Tremblay K.L. & Wingfield A. (2016): Hearing Impairment and Cognitive Energy: The Framework for Understanding Effortful Listening (FUEL), Ear and Hearing,37, 5S-27S.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *