נייר עמדה על Telecoil

מחבר: הארגון לעזרה עצמית של אנשים כבדי שמיעה (בארה"ב)

כל מכשירי השמיעה מכילים שלושה מרכיבים בסיסיים: מיקרופון, מגבר ורמקול (שנקרא "רסיבר" בטרמינולוגיה של מכשירי שמיעה). המיקרופון קולט גלי קול וממיר אותם לזרם חשמלי זעיר. הזרם הזה מוגבר בעזרת המגבר ומומר חזרה לגלי קול בעזרת הרמקול של מכשיר השמיעה. הדרך הטובה ביותר להבין את מושג ה-Telecoil הוא להבינו כמיקרופון, אבל כזה שמגיב לשדה אלקטרומגנטי משתנה במקום לגלי קול.

לפני כ-50 שנה, מהנדס מכשירי שמיעה פיקח, סם לייברגר (Sam Leiberger), גילה כי הקול, שנשמע דרך טלפון, נוצר על ידי שדה אלקטרומגנטי שמרעיד דיאפרגמה באפרכסת הטלפון, וכן הוא גילה שאנשים כבדי שמיעה יכולים לגשת ישירות לשדה הזה. הוא שם סליל תיל (שמכונה סליל "השראה") סביב ליבה מתכתית וחיבר את הסליל במקום המיקרופון בתוך מכשיר השמיעה.

כאשר שמים את הסליל הזה בשדה מגנטי משתנה, "מושרה" זרם חשמלי בסליל. הזרם הזה יכול להיות אז מוגבר ולהיות מומר לקול על ידי הרמקול של מכשיר השמיעה.

באותם הימים היו בנמצא רק מכשירי שמיעה שמולבשים על הגוף. לנסות להאזין לטלפון על ידי הנחת מכשיר השמיעה מול אפרכסת הטלפון לא תמיד היה אפשרי.

לא רק שהתקשורת הטלפונית הורידה עוד את האמינות המוגבלת ממילא של אותם מכשירים ישנים, גם רעשים סביבתיים והיזון חוזר אקוסטי (feedback) גרמו לתקשורת טלפונית יעילה להפוך לעבודה מפרכת במקרה הטוב ולחלום בלתי אפשרי במקרה הרע. על ידי שימוש בסליל השראה (שנקרא כיום “telephone coil” או “telecoil”) מתאפשר צימוד "השראתי" ישיר, ובכך הוא עוקף את הבעיות האפשריות של צימוד אקוסטי. כך נולד הרעיון של טלפונים מותאמים למכשירי שמיעה (HAC – hearing aid compatible).

SHHH מאמינה כי ה-telecoil במכשירי השמיעה היא תכונה רבת ערך במכשירי שמיעה, שכיום לא מנוצלת או מוערכת דיה. בניגוד למכשירי שמיעה הנלבשים על הגוף, במכשירי השמיעה המורכבים בתוך האוזן (ITE – in the ear) ובתוך תעלת האוזן (ITC – in the canal) ולגמרי בתוך תעלת האוזן (CIC – completely in the canal) מתאפשרת תקשורת טלפונית יעילה, ומשום שעלול להיות מחסור במרחב פיזי כדי להכליל את ה-telephone coils במכשירי השמיעה הממוזערים, חלק מן המפיצים באופן ברור חושבים שהם מיותרים. זוהי מחשבה מצערת וקצרת רואי.

בעוד שבתחילה “T" coil תוכנן לקלוט שדה אלקטרומגנטי מהטלפון, למעשה הוא יכול לקלוט שדה אלקטרומגנטי כלשהו, כולל אלו הנפלטים מהחדר, מהאזור או מלולאת צוואר (לופ). זו התכונה הנוספת של “T” coil שמפיצי מכשירי שמיעה מתעלמים ממנה, כאשר הם מתייחסים ל-“T” coil רק במושגים של שימוש טלפוני.

אביזרי עזר לשמיעה עבור שטחים קטנים וגדולים, מעבירים את הסיגנל אל המאזין באמצעות אינפרא-אדום (IR), גלי רדיו (FM) או שדה אלקטרומגנטי (דרך לולאת תיל שקבועה ברצפה). על מנת לקלוט את סיגנל האינפרא-אדום או ה-FM, למאזינים יש אפשרות לצמד את מקלטי האינפרא אדום או ה FM שלהם למכשירי השמיעה שלהם באמצעות לולאת צוואר (לופ) או באמצעות סליל השראה שמולבש מאחורי המכשיר (silhouette inductor). שני אמצעי השידור האלה מצריכים שמכשירי השמיעה יצוידו ב-“T” coil.

ללא ה-“T” coil המאזין חייב להשתמש באוזניות כדי לשמוע את הסיגנל, דבר שמצריך הסרת מכשירי השמיעה או הנחת האוזניות ישירות על המכשירים. פרט לכך שזה פחות נוח, כאשר אוזניות מוחלפות במכשירי שמיעה אישיים, ניטלים מהמאזינים המאפיינים האלקטרו-אקוסטיים של המכשירים והיתרונות שהם מציעים. וכמובן כאשר לולאת ההשראה היא אמצעי השידור, כל מה שהמאזין צריך לעשות הוא להעביר את המכשיר למצב T והוא נמצא "בשידור". אין ספק שהוספת “T” coil למכשיר השמיעה מקלה על התנאים לנגישות שמיעתית, תוקף נוסף ניתן לכך בחוק האמריקאי American with Disabilities Act of 1990.

משתמשים במכשירי שמיעה רבים אינם מיודעים לגבי ה-telecoils ולפוטנציאל שלהם למסייע לשמיעה, כאשר הם רוכשים את מכשירי השמיעה שלהם. משתמשים אחרים, מודעים ל-telecoils ולמטרה הראשונית שלהם לשיפור גישה טלפונית, הם עלולים לא להיות מודעים לאפשרויות הסיוע לשמיעה האחרות שלו.

SHHH ממליצה שכל מפיצי מכשירי השמיעה יידעו את לקוחותיהם לגבי הפונקציה של “T” coils ולגבי היתרונות הפוטנציאליים שלו בעת בחירת מכשיר השמיעה שלהם, ויותר מכך היא ממליצה בחום להכלילם במכשירי השמיעה.

זה ברור שהכללת “T” coils במכשירי שמיעה עלולה להצריך מכשירי שמיעה קצת גדולים יותר ועלותם תהייה קצת יותר גדולה. בעוד שמשתמשים עשויים לוותר עליהם, וזו זכותם, יש להם גם הזכות להיות מיודעים באופן מלא על התועלת הפוטנציאלית שלהם ולקבל הדגמה אובייקטיבית של יעילותם.

ההחלטה הסופית האם לשלב telecoil במכשיר השמיעה או לא, נופלת על המשתמש ולא על מפיץ מכשירי השמיעה. SHHH ממליצה בחום, שהצרכנים יהיו אלה שיקבלו את ההחלטה הזאת

המלצות נוספות של SHHH:

• על יצרני מכשירי השמיעה לוודא שהמאפיינים האלקטרו-אקוסטיים של מכשיר השמיעה במצב T יהיו זהים לאלה של היענות המיקרופון. כל היתרונות שאמורים להיות קיימים עבור היענות "מומלצת" של אופן השמיעה הקונבנציאלי דרך המיקרופון, צריכים להיות גם קיימים כאשר השמיעה היא דרך מצב T.

• על היצרנים לשלב את האפשרות “M/T” (microphone/”T” coil) (קליטה משולבת גם מהמיקרופון וגם מהסליל השראה) בכל מכשיר שמיעה שלגביו זה אפשרי. במצבים מסוימים כדאי לשמוע דרך ה-“T” coil (כמו למשל לשמוע שידור FM) וגם דרך המיקרופון של מכשיר השמיעה (על מנת לשמוע את הקול העצמי או לשוחח במצב של האזנה בשטח גדול).

• יש לפתח את ה-“T” coils כך שלא יהיו רגישים לשינויים במרחק היחסי בין השדה האלקטרומגנטי ובין מכשיר השמיעה. כיום אם נשדר ל-“T” coil את הסיגנל האופטימלי ביותר האפשרי, התוצאה תהיה שונה אם נשדר דרך הטלפון או אם נשדר דרך לולאת צוואר או דרך לולאת רצפה (לופ).

לסיכום, העמדה של SHHH היא ש-telecoils צריכים לקבל את החשיבות המגיעה להם כמאפיין חשוב של מכשיר השמיעה שמאפשר שימוש נרחב באביזרי עזר להאזנה.

הארגון לעזרה עצמית של אנשים כבדי שמיעה (בארה"ב)- Self Help for Hard of Hearing People, Inc.

תרגום: יונתן סגל ואבי בלאו – ארגון בקול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *