השלכות חברתיות של האינטרנט

השלכות חברתיות של האינטרנט על קהילת החירשים, כבדי השמיעה והמתחרשים
מחבר: בקי שוקן טופז ונדב ציבלין

פרק 1 – הקדמה

1.1 מבוא:

העבודה מציגה את ההשלכות החברתיות והארגוניות של אוטוסטראדת המידע על אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה. המהפכה הטכנולוגית בתחום התקשורת והעברת נתונים המתחוללת בשנים האחרונות מציעה לאוכלוסיית לקויי השמיעה דרכים חדשות להתמודד עם נכותם. תקשורת מבוססת מחשב CMC Computer Mediated Communication מתבססת על תשתיות כגון אינטרנט, סלולר, כבלים ולוויינים ונתמכת על ידי כוח מחשוב רב עוצמה. תשתיות אלה מאפשרות לקיים תקשורת מיידית ואינטראקטיבית באמצעים הנגישים ללקויי שמיעה כמו טקסט כתוב, גרפיקה, תמונות ווידאו. בעבודה זו נדון בשתי שאלות מרכזיות:

1 .כיצד ה- CMC משפיע בתוך קהילת החירשים?

2 .האם ה- CMC מקרב את החירשים לחברה השומעת?

במילים אחרות, העבודה תעסוק ב"אספקט הוירטואלי" של קהיליית החירשים ותבדוק האם וכיצד הפן הוירטואלי משפר את איכות חייהם של האנשים לקויי השמיעה.

יש לציין כי נושא זה חדשני בעיקרו ולא נמצאו מחקרים העוסקים בשאלות מחקר אלו. עבודה זו מהווה מחקר חלוצי בתחום, ומי ייתן ותהא זו יריית פתיחה ראשונה לעבודות מחקר ופיתוח נוספות בתחום.

סיכום

התרשים להלן מציג את קשרי הגומלין בין חלקי העבודה השונים:

מקורות מידע

סקירת ספרות מחקר אמפירי אתרים

ביבליוגרפיה באינטרנט

גוף העבודה

הצגת מאפיינים הצגת פתרונות שונים

של קהיליית החירשים של CMC – תקשורת מבוססת מחשב

דיון בשאלות המחקר

כיצד ה- CMC משפיע בתוך קהילת החירשים?

האם ה- CMC מקרב את החירשים לחברה השומעת?

סיכום

סיכום וכיוונים לעתיד

1.2 שיטות מחקר (מאמרים, מחקרים, אינטרנט):

(א) סקירת ספרות – הצגת מאפיינים של קהיליית החירשים וכן של קהילייה וירטואלית בכלל.

(ב) סקירת עשרות אתרים באינטרנט המתייחסים לחירשים וכבדי שמיעה: אתרים של ארגונים, מוסדות ממשלתיים ופרטיים המתייחסים לחירשות, אנציקלופדיה על חירשות, מקורות מידע, פורומים, FAQ וכד'. תשומת לב מיוחדת תוקדש לאתרים המציעים פתרונות לקשיי התקשורת של אנשים לקויי שמיעה.

(ג) מחקר אמפירי קטן – הפצת שאלון בקרב גולשים לקויי שמיעה ישראליים.

1.3 מבנה העבודה:

העבודה מתחלקת לחמישה חלקים:

הקדמה – המציגה את הנושא ושאלות המחקר.

הצגת מאפיינים של קהילת החירשים והביטוי שלה בעולם הוירטואלי.

הצגת פתרונות שונים שאוטוסטרדת המידע מציעה לקהיליית החירשים.

דיון אינטגרטיבי בשאלות המחקר.

2. קהילת החירשים

קהילת החירשים – כללי:

2.1.1 מאפיינים חברתיים של קהילת החירשים:

מקובל להניח שכ- 10% מכלל האנשים באוכלוסייה סובלים מבעיות שמיעה ומוגדרים מבחינה רפואית כלקויי שמיעה. רוב לקויי השמיעה הינם כבדי שמיעה הנעזרים בשרידי השמיעה שלהם, ומיעוטם (כפרומיל וחצי מכלל האוכלוסייה) הינם חירשים המתקשרים באמצעות שפת הסימנים. ההבחנה בין "כבד שמיעה" ל"חירש" איננה חד משמעית ותלויה בהגדרות שונות.

לקויי שמיעה יכולים לתקשר עם הסביבה בשתי דרכים. דרך אחת היא שפת הסימנים והדרך השניה היא בשפה המדוברת על ידי שימוש בשריד השמיעה וקריאת שפתיים. כל הליך תקשורת בין אדם לקוי שמיעה לאדם שומע כרוך במאמץ והשתדלות שכן התנאים לקיום התהליך אינם קלים. תקשורת בשפת הסימנים מחייבת ששני הצדדים יכירו את השפה או תיווך של אדם שלישי השולט בשפת הסימנים ומשמש כמתורגמן. קיום תקשורת דבורה עם אדם לקוי שמיעה הנשען על שרידי שמיעה וקריאת דיבור הינו תהליך רצוף בחזרות וטעויות בגלל מיעוט הנתונים המועברים בתהליך. ניתן לקיים תקשורת באמצעות קריאה וכתיבה אך יש צורך בהתארגנות מיוחדת לשם כך וחילופי המסרים מתבצעים באופן איטי ומסורבל.

ככל שהירידה בשמיעה גדולה יותר, כך האדם לקוי השמיעה מתקשה לתפקד בשפה המדוברת והוא תלוי יותר בחוש הראייה שלו לצורך קיום התקשורת עם סביבתו.

שפת הסימנים היא השפה של קהילת החירשים. שפה זו נרכשת באופן טבעי על ידי ילדים חירשים כאשר ברוב המקרים הם נחשפים לה בבתי הספר במסגרת החינוך המיוחד. יחד עם זאת, לשפת הסימנים ולמשתמשים בה יש סטיגמה שלילית ובמקרים רבים מחנכים והורים לילדים לקויי שמיעה מתנגדים לשימוש בה.

B WOLL J.K., ELYK. (1988) מסבירים תופעה זו בכך שתהליך רכישת השפה המדוברת על ידי הילד ה"תקין" הוא אחד המרכיבים החשובים בהתפתחות. מסיבה זו אנשים שאינם משתמשים בשפה המדוברת נתפסים כבלתי מפותחים ונחותים. העובדה שחירשים רוכשים שפה שונה, שבדרך כלל איננה אמצעי התקשורת של משפחתם הקרובה, יוצרת מצב שהם מורחקים ומיוחסת להם יכולת שכלית ותפקודית נמוכה. רק בזמן האחרון התפתחה מודעות והערכה לשפת הסימנים. המחברים מסבירים מודעות זו בגלל ההכרה בזכויות של קבוצות מיעוט בחברה ובגלל התעוררות בקרב קהילת החירשים עצמה. הרעיון שקהילת החירשים היא קבוצה המהווה מיעוט חברתי ולא אוסף אנשים נחותים בחברה השומעת שנכשלו ברכישת שפה הוא רעיון חדש הדורש התמודדות שונה עבור אנשי חינוך וחוקרים.

יש שתי תפיסות מרכזיות בהתייחסות לחירשים: האחת טוענת שהמאפיין המרכזי של חירשות הוא ההעדר של חוש השמיעה ויכולת התקשורת. התפיסה השניה מקבלת את הזהות החירשית כזהות שונה ומכבדת את אמצעי התקשורת היעילים שבתוך הקהילה.

1978 Padden, and Baker מגדירים את קהילת החירשים כך:

The deaf community comprise those deaf and hard of hearing individuals who share a common language, common experience and values and a common way of interacting with each other and with hearing people. The most basic factor determining who is a member of the deaf community seems to be what who is a member of the deaf community seems to be what is called "attitudinal deafness". This occurs when a person identifies him/herself as a member of the deaf community and other members accept that person as part of the community".

הגדרה זו של "חירשות נתפשת" מגשרת בין שתי התפיסות המרכזיות שתוארו לעיל. הגדרה זו נותנת ביטוי לתופעה שיש אנשים רבים שהם לקויי שמיעה שאינם תופסים עצמם כחירשים ואינם משתמשים בשפת הסימנים. אנשים אלה סובלים מירידה בשמיעה, וחלקם מירידה חמורה ביותר. מסיבות שונות אנשים אלה מתקשרים עם סביבתם באמצעות הערוץ האוראלי (השפה הדבורה) על כל הקשיים הכרוכים בכך, ולא נהנים מערוץ תקשורת אמין ונוח שמעביר להם את כל המידע הדרוש.

1980 Cokely, and Baker מציעים את הכלל לפיו קובעים שייכות לקהילת החירשים כצירוף של כמה תנאים חופפים:

(א) ירידה בשמיעה

(ב) הכרות ושימוש בשפת הסימנים

(ג) השתתפות בפעילויות חברתיות במועדונים של אנשים חירשים

(ד) מעורבות פוליטית והשפעה בארגון

הקהילה. לפי גישה זו, ליבת הקהילה מורכבת מאנשים שלא תופסים את החירשות כבעיה. אנשים אלה שולטים בשפת הסימנים מגיל צעיר, גאים להשתמש בה ונהנים מחברת חירשים אחרים ומאמונם.

מועדונים חברתיים לאנשים חירשים קיימים כמעט בכל עיר גדולה. בישראל למשל קיימים 14 מועדונים המפוזרים ברחבי הארץ. מועדונים אלה מנוהלים על ידי אנשים חירשים ומציעים פעילויות מגוונות. מועדונים אלה נתפסים בקרב החברה השומעת כסמל לכישלון לשיקום ושילוב אנשים חירשים בחברה ולכן קיים לחץ גדול על הורים לילדים חירשים למנוע מהם את החברות במועדוני חירשים. זו כנראה הסיבה שלמעלה מ- 30% מהאנשים החירשים מדירים רגליהם ממפגשים אלה.

מאפיין נוסף של קהילת החירשים הוא מבנה שונה של יחסים בין הדורות. בקהילות "שומעות" אחרות יתכנו חברים השייכים לקבוצות גיל שונות הפועלים למען מטרה משותפת. בקהילת האנשים החירשים יש הפרדה ברורה בין "צעירים" ו"בוגרים".

(1988) B WOLL J.K., ELYK. מסבירים תופעה זו בכך שרוב האנשים החירשים נבדלים בחירשותם בתוך המשפחה הגרעינית שלהם. לרוב האנשים החירשים יש ילדים שומעים ולהיפך, לרוב הילדים החירשים יש הורים שומעים. לכן, בתוך הקהילה החרשת החלוקה הגילית מבחינה בין הדורות ומעניקה מעט מתפקידי ההורים והילדים לקבוצות הגיל המתאימות.

מחקרים בארה"ב ,(Schein and Delk, 1974) אנגליה( 1982 Kely and Allsop),וישראל (סלע וויזל, 1992) מראים ש כ- 35% מהבוגרים החירשים אינם נשואים (יחסית ל- 25% מחברה השומעת), ויותר מ- 80% מהחירשים שכן התחתנו עשו זאת עם בני זוג חירשים אף הם. עוד הראו המחקרים שהחירשים הנשואים מתקשרים ביניהם בשפת הסימנים ושולטים בה היטב, ואילו החירשים הבודדים נמצאים בתוך משפחותיהם השומעות ובד"כ מתקשרים עמם באמצעות קריאת שפתיים.

רוב החירשים עובדים בסביבה שומעת ומרוויחים למחייתם. יחד עם זאת במחקרים שונים בארה"ב ואנגליה נמצא שעיסוקי החירשים ברובם הם עבודות כפיים ותפקידים בעלי יוקרה נמוכה. גם סלע וויזל (2991) מדווחים על מצב דומה בישראל.

שפת הסימנים היא חלק בלתי נפרד מהתרבות החירשית והיא שפה העונה על כל הקריטריונים הבלשניים. יחד עם זאת, יש הבדל משמעותי בין שפת הסימנים לשפות דבורות. ההבדל נובע מכך שהשימוש בשפת הסימנים מותנה בקיום קשר עין בין המשוחחים. מסיבה זו הסביבה הפיזית של תהליך התקשורת תמיד ברורה למשתתפים ומשמשת כחלק ממרכיב השפה. לכן אין לשפת הסימנים ייצוג כתוב כמו לשפות המדוברות וזה אחד ההסברים לדיאלקטים הרבים שלה. בעיה נוספת הנובעת מהיעדר ייצוג כתוב לשפת הסימנים הוא שאין לה "תורה שבכתב" המתעדת את התרבות החירשית ומעבירה אותה מדור לדור.

הזהות העצמית של קהילת החירשים התעוררה בשנות ה- 70 וה-80, יחד עם התעוררות התנועות לזכויות האזרח וגידול משמעותי במספרם של אנשים לקויי שמיעה שסיימו לימודים אקדמאיים (ROSE P.KIGER G.,1995). התעוררות זו גרמה להקמת ארגונים מיליטנטיים הלוחמים בעוז על שוויון זכויות לאנשים חירשים, תרגום לשפת סימנים ושילוב כתוביות בטלוויזיה ובקולנוע, מעורבות בקביעת התכנים החינוכיים והשיקומיים עבור ילדים חירשים במוסדות החינוך ועוד. אחד ההישגים הבולטים של ארגוני החירשים בארה"ב הוא ההכרה בשפת הסימנים האמריקאית כאחת השפות הרשמיות של המדינה.

לסיכום בחרנו להציג בתרגום חופשי "כמה עובדות על קהילת החירשים" מתוך האתר: http://www.odc.state.or.us/tadoc/deaf7.htm

• קהילת החירשים נבדלת מקבוצות אחרות של נכים בגלל שהמוגבלות משפיעה על התפקוד התקשורתי לא על תפקוד גופני.

• קהילת החירשים מגדירה עצמה כקבוצת מיעוט, ישות נפרדת שיש לה תרבות, שפה וערכים חברתיים שונים.

• אנשים שומעים מקבלים למעלה מ- 75% מהמידע שלהם באמצעים קוליים כגון רדיו, טלוויזיה ושיחות עם אנשים אחרים. מכאן שרק כ- 25% מהמידע מגיע לאנשים ממקורות אחרים. מתוך ה- 25% האלה אנשים חירשים נגישים לכל היותר למחצית המקורות ועם כמות נתונים זו עליהם להסתדר.

• מאחר ולשפת הסימנים אין ייצוג כתוב, ישנם אנשים חירשים שכישורי הכתיבה והקריאה שלהם ברמה של כתות נמוכות של בית הספר
היסודי. אנשים חירשים השולטים בשפת הסימנים וגם באנגלית הינם בעלי כישורי כתיבה וקריאה טובים יותר.

• תהליך החשיבה של אדם חירש טיפוסי מתבסס יותר על מושגים חזותיים ולוגיים ופחות על מושגים מילוליים וקוליים.

• החציון של ההכנסה הממוצעת של האנשים החירשים נמצא מתחת לחציון של ההכנסה הממוצעת של החברה. חלק גדול מהאנשים החירשים מקבלים השלמת הכנסה ממוסדות הרווחה.

• במשך שנים אנשים חירשים סבלו מיחס רע מהאנשים השומעים, הכחשת התרבות החירשית והכרה בשפת הסימנים כשפה.

2.1.2 כבדי השמיעה והמתחרשים

כבדי השמיעה והמתחרשים הם אנשים אשר ערוץ התקשורת שלהם הוא הערוץ האוראלי, הנשען על שרידי השמיעה שלהם. ברוב המקרים אלה אנשים שנולדו כשומעים ומסיבות שונות שמיעתם נפגעה במהלך חייהם. כבדי שמיעה מלידה נולדים בדרך כלל עם שרידי שמיעה מספקים לרכישת שפה, עם או בלי עזרי שמיעה. במילים אחרות, כבדי השמיעה והמתחרשים הם אנשים שערוץ התקשורת שלהם עם סביבתם הוא בעייתי, ואין להם את החלופה של שימוש בשפת הסימנים. אנשים אלה אינם משתייכים ל"קהילה", כפי שניתן לטעון לגבי האנשים החירשים דוברי שפת הסימנים, ומידת ההשתלבות שלהם בחברה השומעת (משפחה, עבודה, חיים חברתיים וכד') תלוייה בעיקר בחומרת הירידה בשמיעתם ובמידת ההצלחה של השיקום שלהם. יש לציין כי הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בשמיעה היא זיקנה. למעלה מ- 30% מהאנשים מעל גיל 65 מוגדרים ככבדי שמיעה. מקובל להניח כי כ 10% (עשרה אחוזים) מכלל האוכלוסייה סובלים מירידה בשמיעה ומוגדרים בסטנדרטים רפואיים ככבדי שמיעה, מתחרשים או חירשים.

עשרה אחוזים אלה הם אוכלוסיית לקויי השמיעה, המוגבלת ביותר בקיום תקשורת עם הסביבה כגון שיחות טלפון, הבנת הנאמר בטלוויזיה, ניהול שיחות עם אנשים וכד'.

אוכלוסייה נוספת שניתן לשייך אותה לקבוצת כבדי השמיעה והמתחרשים הם האנשים שעברו ניתוח משתל קוכליארי. ניתוח זה מיועד לאנשים לקויי שמיעה ששרידי השמיעה שלהם מעטים ביותר, כלומר כאלה שהפוטנציאל שלהם להשתייך לקהילה ה"חרשת" ולהשתמש בשפת הסימנים הוא גדול. המשתל הקוכליארי מורכב משני חלקים. חלק אחד הוא מערכת אלקטרודות המושתלת באוזן הפנימית בניתוח, והחלק השני הוא מעבד חיצוני הקולט צלילים מהסביבה ומעביר אותם לאלקטרודות השולחות גירוי חשמלי לעצב השמיעה. מושתלי הקוכליאה נחשפים לגירויי הצלילים ולכן יכולים לתקשר באמצעות "שמיעה" ואינם תלויים בערוץ הויזואלי בלבד. הניתוחים מבוצעים בעיקר אצל תינוקות וילדים צעירים על מנת לאפשר להם לרכוש שפה ומיומנויות דיבור הדומים לאלה של אדם שומע. יש להדגיש שהניתוח איננו משחזר שמיעה רגילה אלא מאפשר קליטה חלקית של הבדלים בין צלילי הדיבור. שעור ההצלחה בתפקוד השמיעתי של המנותח תלוי בעיקר במידת הפגיעה הראשונית בעצב השמיעה. התפשטות המגמה להשתלת קוכליאה גורמת לכך שאוכלוסיית החירשים המסמנים מתמעטת, והמנותחים "עוברים" להיות בקבוצה של כבדי השמיעה האוראליסטיים. מגמה זו גורמת לסערת רוחות ורגשות בתוך הקהילה ומעוררת שאלות קשות כגון הזכות של הורים שומעים ליטול מילדם את זהותו החרשת, ההתרחקות משפת הסימנים, המחיר של שילוב "חירש מתוקן" בסביבה שומעת ועוד.

2.1.2 כבדי השמיעה והמתחרשים:

כבדי השמיעה והמתחרשים הם אנשים אשר ערוץ התקשורת שלהם הוא הערוץ האוראלי, הנשען על שרידי השמיעה שלהם. ברוב המקרים אלה אנשים שנולדו כשומעים ומסיבות שונות שמיעתם נפגעה במהלך חייהם. כבדי שמיעה מלידה נולדים בדרך כלל עם שרידי שמיעה מספקים לרכישת שפה, עם או בלי עזרי שמיעה. במילים אחרות, כבדי השמיעה והמתחרשים הם אנשים שערוץ התקשורת שלהם עם סביבתם הוא בעייתי, ואין להם את החלופה של שימוש בשפת הסימנים. אנשים אלה אינם משתייכים ל"קהילה", כפי שניתן לטעון לגבי האנשים החירשים דוברי שפת הסימנים, ומידת ההשתלבות שלהם בחברה השומעת (משפחה, עבודה, חיים חברתיים וכד') תלוייה בעיקר בחומרת הירידה בשמיעתם ובמידת ההצלחה של השיקום שלהם. יש לציין כי הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בשמיעה היא זיקנה. למעלה מ- 30% מהאנשים מעל גיל 65 מוגדרים ככבדי שמיעה. מקובל להניח כי כ 10% (עשרה אחוזים) מכלל האוכלוסייה סובלים מירידה בשמיעה ומוגדרים בסטנדרטים רפואיים ככבדי שמיעה, מתחרשים או חירשים.

עשרה אחוזים אלה הם אוכלוסיית לקויי השמיעה, המוגבלת ביותר בקיום תקשורת עם הסביבה כגון שיחות טלפון, הבנת הנאמר בטלוויזיה, ניהול שיחות עם אנשים וכד'.

אוכלוסייה נוספת שניתן לשייך אותה לקבוצת כבדי השמיעה והמתחרשים הם האנשים שעברו ניתוח משתל קוכליארי. ניתוח זה מיועד לאנשים לקויי שמיעה ששרידי השמיעה שלהם מעטים ביותר, כלומר כאלה שהפוטנציאל שלהם להשתייך לקהילה ה"חרשת" ולהשתמש בשפת הסימנים הוא גדול. המשתל הקוכליארי מורכב משני חלקים. חלק אחד הוא מערכת אלקטרודות המושתלת באוזן הפנימית בניתוח, והחלק השני הוא מעבד חיצוני הקולט צלילים מהסביבה ומעביר אותם לאלקטרודות השולחות גירוי חשמלי לעצב השמיעה. מושתלי הקוכליאה נחשפים לגירויי הצלילים ולכן יכולים לתקשר באמצעות "שמיעה" ואינם תלויים בערוץ הויזואלי בלבד. הניתוחים מבוצעים בעיקר אצל תינוקות וילדים צעירים על מנת לאפשר להם לרכוש שפה ומיומנויות דיבור הדומים לאלה של אדם שומע. יש להדגיש שהניתוח איננו משחזר שמיעה רגילה אלא מאפשר קליטה חלקית של הבדלים בין צלילי הדיבור. שעור ההצלחה בתפקוד השמיעתי של המנותח תלוי בעיקר במידת הפגיעה הראשונית בעצב השמיעה. התפשטות המגמה להשתלת קוכליאה גורמת לכך שאוכלוסיית החירשים המסמנים מתמעטת, והמנותחים "עוברים" להיות בקבוצה של כבדי השמיעה האוראליסטיים. מגמה זו גורמת לסערת רוחות ורגשות בתוך הקהילה ומעוררת שאלות קשות כגון הזכות של הורים שומעים ליטול מילדם את זהותו החרשת, ההתרחקות משפת הסימנים, המחיר של שילוב "חירש מתוקן" בסביבה שומעת ועוד.

2.2 קהילת החירשים באינטרנט

2.2.1 אתרים הפונים לאנשים לקויי שמיעה

לחירשים יש ביטוי משמעותי באינטרנט. הקשת הערך Deaf במנועי החיפוש מניב אלפי כתובות ואתרים המתייחסים לנושאים שונים הרלוונטיים לחירשות ואנשים לקויי שמיעה. מצגת ה- PowerPoint המקושרת לכאן מציגה מעט מהאתרים הללו. מטרת המצגת היא להמחיש את מגוון הנושאים הקיימים ברשת ולוא דווקא את ההיקף שלהם. המצגת מלמדת כי הנושאים הקשורים לחירשות הם רבים ומגוונים. חינוך, תרבות, אופנויות תקשורת, טכנולוגיות תומכות, קבוצות דיון, הכרויות, עיתונים לאנשים חירשים, הכשרה לעובדים מקצועיים המטפלים באנשים חירשים, אמנים חירשים, אתרים לילדים ולהורים לילדים חירשים, עסקים המופעלים על ידי אנשים חירשים, סמינר לרבנים חירשים, גאים וגאות חירשים ואפילו בעלי חיים חירשים.

לדעתנו ניתן להסיק מכך שהאינטרנט מספק תשתית רחבה להגיע לכל נושא שהוא, בכל תחום שהוא, שיהיה אקסקלוסיבי לאנשים חירשים בלבד ויטפל בהיבטים הספציפיים המעניינים אותם. כדי להגיע לאתרים רציניים העוסקים בנושאים אלו אנו מציעים להתחיל באתר של אוניברסיטת גלאודט. גלאודט היא אוניברסיטה בוושינגטון CD, ארה"ב המיועדת לאנשים חירשים וכל השיעורים בה ניתנים בשפת הסימנים. http://clerccenter.gallaudet.edu/InfoToGo/index… באתר קיים אינדקס מרשים של נושאים רלוונטיים לאוכלוסיית לקויי השמיעה. בין הנושאים המופיעים בו מצב החקיקה בארה"ב לשוויון זכויות של אנשים לק"ש, ארגונים וסוכנויות המטפלים בחירשים, אופנויות תקשורת, שירותי בריאות, עזרה פסיכולוגית וסוציאלית, מושגים באודיולוגיה, אתר מיוחד להורים ומחנכים, פרסומים ומקורות מידע ופירוט על כנסים ותערוכות הקשורים לחירשות. עוד מומלץ לפנות לאתר http://deafworldweb.org המרכז נושאים שונים העוסקים בחירשות ולקות שמיעה. באתר זה ניתן למצוא מילון לשפת הסימנים האמריקאית, המורכב מסרטי וידאו של אנשים המדברים בשפת הסימנים ומציגים את המילה המקבילה בשפה האנגלית. בארץ אנו מציעים להתחיל את הגלישה באתר "שומעים ברשת" http://www.hearing.org.il ובדף הבית של קהיליית החירשים ב- IOL http://www2.iol.co.il/communities/deaf .

2.2.2 הנושאים המעסיקים את הקהילה הוירטואלית של לקויי השמיעה בישראל במטרה ללמוד על הנושאים המעסיקים את לקויי השמיעה הישראליים הגולשים באינטרנט סרקנו את כל התכתובת שנערכה בפורום החירשים של IOL Line) On learsI). פורום זה מרכז פניות של אנשים חירשים וכבדי שמיעה ישראליים, ויש בו גם כמה משתתפים לקויי שמיעה כותבי עברית שאינם חיים בארץ. הפורום הוקם בחודש נובמבר 1999 ונכון לאמצע חודש אפריל 2000 יש בו כ- 1800 הודעות. להלן דוגמאות של הודעות מהן ניתן להתרשם על הנושאים המדוברים:

• יוזמה להקמת תחנת ממסר לאנשים לקויי שמיעה .

• מידע כללי – לקויי שמיעה המשרתים בצבא זכאים לקבל מכשירי שמיעה וסוללות ע"ח הצבא.

• מידע כללי – לקויי שמיעה זכאים להחזרי מס על רכישת פקסימליה.

• בקשת תמיכה – אישה מספרת שאמה כבדת שמיעה ומבקשת עצות כיצדלהתמודד עם כך.

• שאלה של אדם שומע – האם חירשים מעדיפים דימויים חזותיים על גירויים מילוליים? האם חירשים אוהבים לקרוא?

• יוזמה להקמת קו ICQ/IRC ייחודי לאנשים לקויי שמיעה.

• דיון על סטנדרטים לתרגום לשפת הסימנים.

• דיון על השאלה מה עדיף – שפת סימנים או שפה מדוברת באמצעות קריאת שפתיים.

• הודעות על פעילויות חברתיות שונות.

• שאלה של אדם שומע – האם יש הבדל בקיום יחסי מין בין חירש ושומע (כן. יש יותר עבודת ידיים).

• הודעה על השקת תוכנה ללימוד שפת סימנים.

• מידע כללי – היכן אפשר ללמוד את שפת הסימנים הישראלית.

• מידע כללי – מהן זכויות סטודנט לקוי שמיעה? בקשה לקבלת עצות מסטודנטים לק"ש אחרים.

• מידע כללי – זכויות אנשים לקויי שמיעה לשיקום בבטוח לאומי.

• דיון על מפגשים חברתיים המעורבים מאנשים לקויי שמיעה ואנשים שומעים.

• פנייה של הורים לתינוק שאובחן כלקוי שמיעה – איך לטפל בו ומהו ציוד העזר הנוסף שנדרש.

• בקשה של "טיפים" ללימוד אנגלית ושפה זרה בכלל על ידי אנשים לקויי שמיעה.

• פנייה של אדם שומע – האם יש לו סיכוי עם בן זוג לקוי שמיעה? איך מתנהלים חיים של זוגות מעורבים?

• דיון על תופעת החירשים המתרימים בבתי קפה.

• מידע כללי – הודעה על כינוס בנושא שמיעה באוסטרליה.

• מאבק והסברה בעניין קבלת תגובות לפקסים שאנשים לקויי שמיעה שולחים למוסדות שונים במקום התקשרות בטלפון.

• מידע כללי – יוזמה ל"יריד תעסוקה" עבור אנשים לקויי שמיעה בתערוכת אינפוטק.

• דיון על השתתפות החירשים במאבק הנכים על זכויותיהם.

• בעיות מינוח וקביעת מושגים חדשים (בעיקר טכניים) בשפת הסימנים הישראלית.

• יוזמה לאיחוד של הארגונים המטפלים בלקויי שמיעה בישראל.

• דיון על המושגים השונים המגדירים לקויי שמיעה (חרש, כבדשמיעה, לקוי שמיעה וכד') וזהות עצמית.

• דיון על המישתל הקוכליארי.

• דיון על גידול ילדים שומעים על ידי הורים חרשים.

• מידע כללי – טכנולוגיה המאפשרת העברת שיחות וידאו באינטרנט.

• מידע כללי – ציוד עזר ללקויי שמיעה.

• מאבק חקיקה לשוויון זכויות לאנשים לקויי שמיעה. שילוב כתוביות בשידורי הטלוויזיה.

• מידע כללי – כתוביות ואמצעי הגברה בתיאטראות.

• מידע כללי – התאמה של מכשירי שמיעה לטלפונים סלולריים.

• דיון כיצד ניתן להלחם בביטוי השגוי "חירש אילם".

• מידע כללי – זיכויים במס הכנסה לאנשים לקויי שמיעה.

• דיון על בעיות תעסוקה ומציאת עבודה אצל אנשים לקויי שמיעה.

• מידע כללי – תקשורת ניידת לאנשים לקויי שמיעה באמצעות פאלם פיילוט המאפשר גלישה באינטרנט ומשלוח דואר אלקטרוני.

לדיונים בפורום זה אין אופי של קבוצת תמיכה וירטואלית אלא בעיקר אופי של העברת מידע ודיונים בנושאים המעסיקים את הקהילה כמו נקיטת עמדה בדבר המשתל הקוכליארי, יתרונות וחסרונות של שימוש בשפת סימנים וכד'. יש להדגיש שפורום זה אינו מייצג את כלל השימוש של לקויי שמיעה באינטרנט ובפורומים אחרים. אנשים חירשים ולקויי שמיעה יכולים להשתתף בכל פורום שהוא בהתאם לתחומי העניין ומתפקדים בהם חברים שווים לשאר המשתתפים.

יש לציין כי שני נושאים מרכזיים המעסיקים את קהילת החירשים ולקויי השמיעה אינם מטופלים בפורום זה אלא נפתחו עבורם פורומים יעודיים. נושא אחד הוא מאבק לשוויון הזדמנויות עבור אנשים לקויי שמיעה בכתובת http://www.diburim.co.il/cgi-bin/forums/intrafo… , והנושא השני הוא שידוכים וזיווגים בקרב אנשים לקויי שמיעה ומטופל בפורום נפרד שכתובתו היא http://www.active.co.il/cgi-bin/forums/intrafor…

כללית, נראה לנו שהתנועה בפורום החירשים ב- IOL מתנהלת בעצלתיים (בשני הפורומים האחרים התנועה דלילה עוד יותר). לצורך ההשוואה, בחודש מרץ היו בפורום החירשים כ- 400 הודעות, לעומת 650 הודעות בפורום רפואת ילדים, 1,000 הודעות בפורום רפואת נפש, וכ- 6,000 (ששת אלפים) הודעות בפורום "בנים בלבד". תופעה זו די תמוהה שכן כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה סובלים במידה זו או אחרת מלקות שמיעה, והיינו מצפים לייצוג יותר הולם להיקף האוכלוסייה.

2.3 קהילת הגולשים לקויי השמיעה הישראליים – מחקר אמפירי 2.3.1 השאלון השאלון חובר על ידי כותבי העבודה והופץ בקרב הגולשים בפורום החירשים של LOI. יש לציין כי פניות להפצת שאלון דומה באנגלית בפורומים דומים בחו"ל נענו כולן בשלילה על ידי מנהלי הפורומים. ניתן לראות את השאלון בעברית והפנייה לגולשים בדף הבית של הקהילה http://www2.iol.co.il/communities/deaf/ תחת הכותרת "שאלון אנונימי". השאלון כלל שבע שאלות סגורות. ארבע השאלות הראשונות עסקו בגיל, מין, מס' שנות לימוד והכנסה פנויה ושלוש השאלות האחרונות עסקו בקשר שבין לקות השמיעה לשימוש באינטרנט. שאלה אחת הייתה "מהו השימוש העיקרי שלך באינטרנט" כאשר האפשרויות לתשובות היו: (א) עבודה, (ב) בילוי, (ג) אמצעי תקשורת, (ד) קבלת מידע ו- (ה) אחר. השאלה העוקבת לה הייתה "מהו לדעתך הקושי העיקרי העומד בפניך כאדם חרש/כבד שמיעה" כאשר האפשרויות היו: (א) תקשורת עם הסביבה, (ב) תעסוקה ופרנסה, (ג) נגישות למידע, (ד) קשרים חברתיים ו- (ה) אחר. השאלה האחרונה הייתה "האם האינטרנט מסייע לך להתגבר על מכשול זה", כאשר התשובות האפשריות היו (א) כן, (ב) במידה מועטה, (ג) במידה בינונית ו – (ד) לא

הפניה לגולשים נעשתה באמצעות בקשה שנשלחה לפורום ובנוסף פניה של מנהל הפורום עצמו לציבור המשתתפים להיכנס לדף הבית של הקהילה ולמלא את השאלון. הנושא עורר דיון קצר בין משתתפי הפורום בדבר שיתוף הפעולה של אנשים לקויי שמיעה במחקרים אקדמיים עליהם, ובמיוחד הועלו טענות על כך שלאחר שיתוף הפעולה החוקרים אינם נוהגים לדווח על הממצאים שהתקבלו במחקר. כותבי העבודה הזו הבטיחו נאמנה למשתתפי הפורום שעם סיום העבודה היא תפורסם באינטרנט וכתובת האתר שלה תדווח גם בפורום עצמו.

מילוי השאלון נעשה אם כן באופן וולונטרי. סך הכל ענו לשאלון 19 גולשים לקויי שמיעה.

2.3.2 ריכוז הנתונים

להלן ריכוז התשובות כפי שהתקבלו מהשאלון:

התפלגות הגיל

קבוצת גיל מס' משתתפים

2 15-25

5 25-35

10 35-50

50 ויותר 2

התפלגות מין

מין מס' משתתפים

נשים 10

גברים 9

התפלגות שנות לימוד

שנות לימוד מס' משתתפים

2 8-12

2 12-15

15 ויותר 15

הכנסה שנתית פנויה (ענו רק 13 איש מתוך 19 המשתתפים)

הכנסה שנתית פנויה מס' משתתפים

עד 10,000 ש' 2

3 10,000-30,000

3 30,000-50,000

2 50,000-70000

1 90,000-120,000

120,000 ויותר 2

שתי השאלות הבאות דנו בשימוש העיקרי באינטרנט והקושי העיקרי של הגולש כאדם לקוי שמיעה. בשאלות אלה היו אנשים שבחרו לסמן מספר אפשרויות לאותה השאלה. מסיבה זו אין משמעות למספר התשובות האבסולוטי אלא לחלק היחסי שלהם במכלול האפשרויות.

שימוש עיקרי באינטרנט חלק באחוזים מס' תשובות שימוש עיקרי

9 47% עבודה

6 32% בילוי

15 79% אמצעי תקשורת

12 63% קבלת מידע

0 0% אחר

הקושי העיקרי עומד בפניך כאדם כבד שמיעה / חרש חלק באחוזים מס' תשובות קושי עיקרי

13 68% תקשורת עם הסביבה

5 26% תעסוקה ופרנסה

5 26% נגישות למידע

2 11% קשרים חברתיים

0 0% אחר

הצגה גרפית של התשובות לשתי השאלות האחרונות:

האם האינטרנט מסייע להתגבר על מכשול זה?

האם האינטרנט מסייע? מס' משתתפים

לא 0

במידה מועטה 5

במידה בינונית 7

כן 7

2.3.3 ניתוח התשובות

בגלל הכלליות של השאלות בשאלון והמספר המועט של המשיבים לו, ניתוח התשובות והקשרים ביניהן לא התבצע בכלים סטטיסטיים אלא בכלים תיאוריים. עבודה זו עוסקת בתחום חלוצי שאין לגביו ידע קודם שאפשר לכותבי העבודה להניח הנחות מוקדמות או להגדיר שאלות ספציפיות יותר. יחד עם זאת, הכלים התיאוריים נותנים תמונה די ברורה של התשובות לשאלון ומאפשרים להכליל הכללות משמעותיות המקדמות את הדיון בנושא.

התפלגות הגילים

ניתן לראות שמתוך 19 אנשים שענו לשאלון, 17 מהם מעל גיל 52, כאשר 12 אנשים מתוכם מעל גיל 53. נתון זה מעניין כי היינו מצפים לראות באינטרנט אוכלוסייה צעירה יותר. חלק גדול מהאוכלוסייה הצעירה לקויית השמיעה מקושר באמצעות "שמע", שהוא ארגון מופעל מטעם משרד החינוך ומטפל בלקויי השמיעה במערכת החינוכית, כמו גם בצרכים אחרים כגון פעילויות חברתיות, מכשירי שמיעה ועוד. יתכן שתופעה זו מלמדת על הפעילות הברוכה של הארגון ומראה שאותם ילדים ונערים אינם זקוקים לקהילה וירטואלית שכן יש להם קהילה ממשית משל עצמם. יתכן שהנושאים שהפורום דן בהם אינם מעניינים את הנוער ולכן הם לא ניגשים אליו. לפני מספר שבועות (נכון לאפריל 0002) עלה אתר לנוער לקוי שמיעה http://www.tzafonet.org.il/kehil/shemanet שאמור לשמש קהילה וירטואלית לאוכלוסייה הצעירה. מכיוון שאתר זה נמצא בחיתוליו בעת עריכת המחקר הנוכחי, לא בדקנו אותו לעומק.

כפי שצויין, מילוי השאלון נעשה באופן וולונטרי. יתכן שהאוכלוסייה הצעירה שכן משתתפת בפורום יותר לא חשה כל זיקה לנושאי השאלון ו/או להשתתפות במחקר וגם מסיבה זו לא ענתה לשאלון.

התפלגות שנות הלימוד

ניתן לראות שמתוך 19 האנשים שענו לשאלון, 17 הם בעלי השכלה על תיכונית, כאשר 12 מתוכם למדו 15 שנה ויותר. זה אחוז גבוה ביותר של בעלי השכלה אקדמאית שאינו משקף את המצב באוכלוסייה בכלל וגם לא בקרב האוכלוסייה לקויית השמיעה. בהנחה שנתון זה משקף את אוכלוסיית הגולשים בפורום, יתכן שרמת ההשכלה הגבוהה של המשתתפים מבריחה את גיל הטיפש-עשרה מהדיונים.

התפלגות ההכנסה השנתית הפנוייה

מתוך 19 האנשים שענו על השאלון היו חמישה שבחרו לא לענות על\ שאלה זו. מתקבל כי עשר מתוך שלוש עשרה התשובות מדווחות על הכנסה שנתית נטו של עד 70,000 שקלים. ההכנסה השנתית הממוצעת למשרת שכיר לדיווח לבטוח לאומי לשנת 1998 (הנתון העדכני ביותר בדיווחי הלמ"ס נכון למועד כתיבת העבודה) היא כ- 74,000 שקלים ברוטו. כלומר מתקבל שרמת השכר בקרב המשיבים לשאלון הינה ברובה מתחת לשכר הממוצע במשק. יש לציין שהתשובות בשאלון מתייחסות לרמת שכר של שנת 2000 בעוד שהשכר הממוצע לשכיר הוא מתייחס לרמת שכר של כל שנת 8991. יחד עם זאת אנשים דווחו על רמת השכר נטו, אך ברמות שכר אלו הסכומים המשולמים למס הכנסה הם נמוכים למדי.

רמת המשכורות הנמוכה איננה עומדת בקנה אחד עם רמת ההשכלה הגבוהה המדווחת על ידי המשיבים. בהנחה כי השכלה אקדמאית אכן משפיעה על גידול בכושר ההשתכרות, מתקבל כי בקרב משיבי השאלון לפחות ההשכלה לא עוזרת להרוויח יותר כסף. יש לציין כי 12 מהמשיבים הם בני 35 ויותר, כך שלא ניתן לטעון לגביהם שהם עדיין סטודנטים המרוויחים לקיומם בעבודות מזדמנות. ממצא זה תואם לדיווחים ממחקרים אחרים שדווחו כאן כי אוכלוסיית החירשים ולקויי השמיעה מוצאת פרנסה בעבודות שהן בעלות יוקרה נמוכה.

שימוש עיקרי באינטרנט השימוש העיקרי שדווח עליו בקרב המשיבים הוא תקשורת (%97,( אחריו בתור השגת מידע (%36), עבודה (%74) ובילוי (%23). השאלון לא בדק כיצד מתבצעים שימושים אלו וכן מה השימושים השונים המתאימים לכל הגדרה. למשל, האם שיחה עם חבר באמצעות ICQ היא בילוי או תקשורת. הנושא שנבדק הוא הקשר שבין הצרכים המיוחדים של הגולשים כאנשים לקויי שמיעה לעומת המענה שהאינטרנט עשוי להציע לצרכים אלה, ועל כן בעיקר מעניינת ההשוואה בין התשובות לשאלה זו לתשובות לשאלה הבאה, הדנה בקשיים של לקויי השמיעה.

הקושי העיקרי העומד בפני אדם לקוי שמיעה הקושי העיקרי הגדול ביותר העומד בפני אדם לקוי שמיעה הוא תקשורת עם הסביבה (%86), אחריו תעסוקה/פרנסה (%62) וקבלת מידע (%62) וקשרים חברתיים (%11). בשאלה זו (כמו בקודמתה), היו אנשים שציינו מספר אפשרויות לקשיים העומדים בפני אנשים לקויי שמיעה. סך הכל התקבלו 25 תשובות (של 19 אנשים) . אין פלא שנושא התקשורת קיבל את מירב המשקל של התשובות, שכן זה בדיוק מה שנפגע כאשר השמיעה לא מתפקדת. ואכן, מתוך 19 המשיבים, 13 אנשים רשמו את נושא התקשורת כקושי עיקרי העומד בפני אנשים לקויי שמיעה. לדעתנו אף הקשיים האחרים (תעסוקה, נגישות למידע וקשרים חברתיים) הם בעיקר תולדה של בעיית התקשורת ואינם עומדים בפני עצמם. מתוך 19 המשיבים לשאלון, 13 אנשים רשמו את בעיית התקשורת, כאשר שמונה מהם לא ציינו שום בעיה נוספת אחרת. בהשוואה בין התשובות לשאלה זו לקודמתה, אנו רואים כי השימוש הרב ביותר באינטרנט (%86) עומד מול הקושי הגדול ביותר של לקויי שמיעה (%97)- תקשורת עם הסביבה. 26% מהתשובות מתייחסות לקושי בתעסוקה/פרנסה, ומצב זה מתאים למה שכבר צויין במחקר זה כי רוב לקויי השמיעה עובדים בעבודות בעלות יוקרה נמוכה ש"שכרן בצידן". מול קושי זה עומד שימוש של 47% ממשתתפי השאלון באינטרנט לצורך עבודה. מיותר לציין כי תעסוקה בסביבת אינטרנט מאפשרת תקשורת שאיננה מתבססת על שמיעה דווקא, כך שניתן לצפות שהקידום והאפשרויות המקצועיות של לקויי שמיעה העובדים בסביבה זו הם טובים יותר מאשר בתחומי עיסוק אחרים.

26% מהתשובות מתייחסות לקושי של נגישות למידע, כאשר 68% מהמשיבים משתמשים באינטרנט כדי לקבל מידע. תחזית מזג אויר, מועדי נחיתות מטוסים, חדשות וכד' הם דוגמאות לנושאים תלויי זמן שניתן לקרוא עליהם באתרים שונים באינטרנט, כאשר האדם השומע יקבל אינפורמציה עליהם באמצעים שאינם נגישים ללקויי שמיעה (רדיו, טלוויזיה וטלפון). 11% מהמשיבים רשמו את נושא הקשרים החברתיים כקושי עיקרי לאנשים לקויי שמיעה. בעיה זו אקוטית במיוחד עבור אנשים שאינם שולטים בשפת הסימנים כי אז אין להם עם מי לקיים קשרים חברתיים. שימוש באינטרנט כ"בילוי" אמנם לא עומד מול "קשרים חברתיים", אך מספק פיצוי מה לאפשרויות הבילוי המוגבלות הקיימות לאנשים לקויי שמיעה. צפייה בטלוויזיה, תיאטרון, סרטים דוברי עברית (מקוריים או מדובבים), פגישה בבית קפה, מסיבת ריקודים, הרצאה, טיול ועוד, כל אלה הן דרכים שונות לבילוי שאנשים לקויי שמיעה מתקשים ביותר להפיק מהם תועלת. המשמעות של התשובה כאן היא ש- 32% מהמשיבים לשאלון יוצאים לבלות עם המקלדת שלהם, בגלל הקושי בניהול קשרים חברתיים.

האם האינטרנט מסייע להתגבר על קשיים של לקויי שמיעה?

אף אחד מהמשיבים על השאלון לא ענה בשלילה על שאלה זו. כלומר כל המשיבים נעזרים באינטרנט ברמה זו או אחרת כדי להתגבר על קשיים שהם מייחסים לבעיית השמיעה שלהם. מתוך 19 המשתתפים, שבעה ענו "כן", שבעה ענו "במידה בינונית" וחמישה ענו "במידה מועטה". אמנם השאלון הופנה מראש לאנשים שכבר גולשים באינטרנט, כלומר שיש להם גישה בסיסית לתחום כמו גם הציוד הנדרש. לדעתנו ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי בנוסף לשימושים ה"רגילים" באינטרנט, קיים מענה חדש שעשוי להקל משמעותית על הקשיים של החירשים וכבדי השמיעה.

2.3.4 סיכום

תקשורת היא הבעיה המרכזית של אנשים לקויי שמיעה. רדיו, טלוויזיה, טלפון, שיחות בלתי אמצעיות – כל אלה הינם ערוצי תקשורת שאינם נגישים לאנשים לקויי שמיעה, ומשפיעים בכך על יכולות התפקוד שלהם בבית, בעבודה ובקהילה. האינטרנט והאמצעים הטכנולוגיים הנלווים לו הם מהפיכה של ממש בתחום התקשורת. המהפיכה נעה בשני כיוונים. הכיוון האחד הוא שאנשים שומעים משתמשים הרבה יותר בתקשורת כתובה (פקס, דואר אלק' וכד') כך שאנשים לקויי שמיעה יכולים להתקשר ביתר קלות עם סביבתם השומעת, והכיוון השני שהאינטרנט מציע חלופות רבות המאפשרות לעקוף חלק מבעיות התקשורת ולספק פתרונות ממשיים וחדשניים.

הפרק הבא מציג אפשרויות תקשורת שונות שהאינטרנט מציע לאנשים לקויי שמיעה.

פרק 3 – תקשורת מבוססת מחשב –

אפשרויות חדשות לאנשים לקויי שמיעה

3.1 הקדמה

פרק זה יציג חלק מהאפשרויות החדשות שהאינטרנט מציע לאנשים לקויי שמיעה. "אינטרנט" הוא מושג בעל משמעות רחבה המתייחס לעולם וירטואלי ומלואו מצד אחד, ולתשתיות חומרה, תוכנה ותקשורת חדשניות מצד שני. הביטוי הכולל הוא Communication Mediated Computer – CMC.

הפרק מחולק לשני חלקים. החלק הראשון דן בפוטנציאל של העולם הוירטואלי לענות על צרכים מיוחדים של אנשים חירשים וכבדי שמיעה, והחלק השני מציג מספר פתרונות תקשורת מבוססי אינטרנט/מחשב שעשויים להקל על בעיותיהם של אנשים לקויי שמיעה.

3.2 העולם הוירטואלי ולקויי השמיעה

האינטרנט מאפשר לקיים תקשורת בדרכים מגוונות. הדאר האלקטרוני מאפשר להעביר מסרים וקבצי נתונים מכל הסוגים (טקסט, גרפיקה, תמונות, וידאו, אודיו) בתוך הרשת בפרקי זמן שנמדדים בדקות ובעלות מינימלית יחסית לאלטרנטיבות. ה – rooms Chat Relay Internet וה- ICQ מאפשרים לקיים התכתבות בזמן אמת בין שני משתתפים ויותר. רשימות התפוצה ולוחות המודעות משמשים תשתית לקיום קבוצות דיון, והקמת אתרים באינטרנט ואחזקתם הינה פעולה פשוטה ביותר כאשר כל אחד יכול לאחסן את הגיגיו במשאבים מועטים . השימושים בפועל של אופני תקשורת אלה הם רבים ומגוונים, ומשנים משמעותית את פניה של החברה המודרנית הן מהבחינה החברתית-תרבותית והן מהבחינה המסחרית-כלכלית.

עבור חלק מהגולשים, אופני תקשורת אלה הם אמצעי להשתייך לקהילה וירטואלית. גולשים אלה מנצלים את היכולת לשלוח הודעות, לדון בנושאים שונים, לבקש עזרה, לייעץ עצות ולשחק במשחקים, כאשר השותפים הם גולשים אחרים. הקשרים הנבנים בדרך זו כפופים למעט מאוד אילוצים פיזיים, כאשר האילוץ העיקרי הוא שפת התקשורת. מקום, זמן, מראה חיצוני, גיל, מין וכד' אינם מהווים מגבלה רלוונטית ולעיתים קרובות בעולם הוירטואלי הם יציר דמיונו של המשתמש.

REINGOLD (1998 ) מגדיר קהילה וירטואלית כקבוצה חברתית מבוססת-אינטרנט, המתגבשת כאשר יש מספיק אנשים שמתכתבים על נושא מסוים במשך זמן מה ובמעורבות רגשית כך שנוצרים קשרים אישיים המנוהלים באמצעות האינטרנט או פורומים אלקטרוניים דומים.

בספרו The Virtual Community: Homesteading on the Electronic Frontier טוען REINGOLD כי הקהילה הוירטואלית מתעלה מעל המגבלות המסורתיות של קהילה ממשית ומאפשרת קיום של מדיה חדשה בה אנשים יכולים לבנות קשרים אישיים עם אחרים. הוא טוען כי קבוצות של אנשים המשותפים בתחומי עניין ורעיונות תורמות לחיזוק והעשרה של קשרים בין בני אדם. מסיבה זו טוען המחבר כי הקהילה הוירטואלית עשויה לספק פתרון של ממש לצרכים חברתיים של אנשים הסובלים ממוגבלות כל שהיא. אנשים אשר נכותם מרחיקה אותם מהחברה ומסביבתם עשויים למצוא תחליפים הולמים בקהילה הוירטואלית.

ELKRUT (1994) טוענת שהקהילה הוירטואלית והקשרים ה"אלקטרוניים" של הגולשים מדרבנים קיום קשרים גם עם סביבתם הממשית. החוקרת טוענת כי הגולשים יכולים להעביר את התמיכה והמידע שקבלו מהעולם הוירטואלי לעולמם הממשי ולצאת נשכרים מכך.

לקויי השמיעה יכולים ליטול חלק בכל קהילה וירטואלית שהיא – קבוצת הורים המתחבטים בשאלות גידול ילדים, שחקני שחמט, אוהדי קבוצת ספורט וכד', וזאת בתנאים שווים לשאר החברים בקהילה הוירטואלית. שוויון התנאים הוא משמעותי, שכן בעולם הממשי נדרשת שמיעה תקינה כדי להשתייך לקבוצת אנשים בעלת תחום עניין משותף. היות שבאינטרנט התקשורת מתקיימת בכתב, ובכלל המראה החיצוני ואופן הדיבור אינם רלוונטיים, הרי שמתקיים שוויון תנאים לאנשים לקויי שמיעה המתקשרים באמצעות כתיבה. כמובן שאנשים לקויי שמיעה יכולים להשתייך לקהילה וירטואלית שהנושא שלה הוא "חירשים", כמו הקהילה שהוצגה בסעיף קודם. קהילה כזו עשייה לספק תמיכה רבה, רגשית ומעשית, עבור חבריה. אך האינטרנט פותח עבור אנשים לקויי שמיעה אפשרויות רחבות יותר, כי כל לקוי שמיעה יכול להשתייך לאיזו קהילה שהוא רוצה, כאשר הגורם היחידי שמשפיע הוא תחום העניין שלו והכימיה "נטו" שנוצרת בינו לבין החברים האחרים בקהילה, וזאת מבלי שיצטרך לעבור את המחסום הראשוני של בעיות התקשורת שלו.

פתרונות לבעיות אחרות של אנשים לקויי שמיעה. הלמידה מרחוק – E-learning מבססת חלק גדול בלימודים על ידי העברת חומר כתוב ו/או סרטי וידאו. התלמיד לקוי השמיעה יכול לקרוא את החומר הכתוב ולהתמודד עם החומר הקולי בתנאים מיטביים עבורו הכוללים ההגברה מתאימה, תנאים סביבתיים הולמים וכד'. העבודה מרחוק או "מהבית" אף היא מבוססת על תקשורת עם מקום העבודה שלא בהכרח חייבת להיות תקשורת טלפונית. העובדה שתשתיות התקשורת הקיימות מאפשרות לקיים מטלות מורכבות כמו לימודים ועבודה (לא כל סוג עבודה) המרוחקות מהמרכז שלהן, מאפשרת לאנשים לקויי שמיעה לעקוף את המגבלות שלהם ולזכות במצב של שוויון תנאים יחסית לאנשים שומעים. ההשלכות של שוויון תנאים אלה הוא קריטי – שכן אפשרויות השיקום והתעסוקה לאנשים לקויי שמיעה מתרחבות בצורה משמעותית.

בנוסף, האינטרנט עשוי לשמש כתחליף חלקי לרדיו וטלוויזיה. חברות חדשות מחזיקות אתרי אינטרנט בהם מאוחסנים פריטי המידע המשודרים על ידם. אנשים לקויי שמיעה יכולים להיכנס לאתר כזה ולקבל עדכונים כתובים על מזג אויר, שערי מניות, התפתחויות פוליטיות וכד' בזמן אמת מבלי להיות תלויים בשמיעתם. למשל http://www.news2you.co.il האתר של חברת החדשות של ערוץ 2 בישראל, ו – http://www.cnn.com האתר של CNN האמריקאית.

3.3 פתרונות תקשורת מבוססי אינטרנט

האינטרנט מאפשר לא רק שימושים שניתן ליישמם כפעולות חליפיות "שוות הזדמנויות" עבור אנשים לקויי שמיעה, אלא מהווה גם תשתית לתוכנות ופיתוחים המתחברים לאמצעי תקשורת אחרים במטרה להנגיש (מלשון elbissecca) אותם לאנשים כבדי שמיעה וחירשים. ברוב המקרים פיתוחים אלה לא נועדו לענות על צורכיהם של לקויי השמיעה במיוחד, אלא שאופייה החזותי של האינטרנט מתאים להעברת מסרים כתובים שהם נוחים במיוחד לאוכלוסייה זו.

דוגמאות:

• ניתן לשלוח הודעות דואר אלקטרוני לחלק גדול של מכשירי הטלפון הסלולרי שיש להם IP מזהה משל עצמם. באופן כזה ניתן לקיים תקשורת כתובה עם אדם לקוי שמיעה אשר קורא את תוכן ההודעה בצג של הטלפון הסלולרי. (בארץ השרות קיים עבור לקוחות חברות פלאפון ואוראנז' בלבד)

• ניתן לשלוח הודעות למכשיר זימונית (בארץ: חברת ביפר www.beeper.co.il) מתוך אתר האינטרנט של החברה. שרות זה מאפשר לאנשים לקויי שמיעה לשגר הודעות לנושאי ביפר ללאהצורך לשוחח בטלפון עם המוקד.

• ניתן לשלוח ולקבל הודעות כתובות SMS ברוב מכשירי הטלפון הסלולריים של שלוש החברות המפעילות בארץ (סלקום, אוראנז' ופלאפון). ניתן לשלוח הודעות מתוך אתרי האינטרנט של החברות

(למשל http://www.pelephone.co.il/peletext/main.htm, אפשרויות חדשות לאנשים לקויי שמיעה), ואז כל אחד שיש לו גישה לאינטרנט יכול לשלוח הודעה כתובה למחזיק הטלפון. כמו כן ניתן לשלוח הודעות SMS ממכשיר הטלפון הסלולרי עצמו, אבל אז התקשורת מוגבלת למנויי אותה חברה (כלומר בשלב זה לא ניתן לשלוח הודעת SMS ממנוי פלאפון למנוי אוראנז' וכד'. ככל הידוע לנו מגבלה זו קיימת משיקולים עסקיים ולא בגלל אילוצים טכנולוגיים). ניתן לחבר למכשיר הטלפון מקלדת קטנה המאפשרת כתיבה נוחה.

• תכנת ה- MailPush (http://www.mailpush.com ) מאפשרת קבלת הודעה למכשיר הטלפון הסלולרי או לביפר כאשר מתקבלת הודעה בדואר אלקטרוני למשתמש אצל ספק האינטרנט. התוכנה "דוחפת" למכשיר הנישא (טלפון או ביפר) את שורת הנושא של ההודעה, כך שניתן בדרך זו להעביר הודעות כתובות קצרות לשימושם של לקויי השמיעה.

• השילוב של מחשבי כף היד – PalmPilot ודומיו עם טלפונים סלולריים מאפשר גישה לאינטרנט גם ללא מחשב אישי ומחוץ לבית. כיום חלק מהדגמים של הטלפונים הסלולריים כוללים דפדפנים עצמאיים לאינטרנט, ויש מכשיר סלולרי הכולל בתוכו גם פקס.

• ניתן לשלוח פקס מתוך האינטרנט. אדם שאין ברשותו פקס אך יש לו גישה לאינטרנט, יכול לשלוח פקס מתוך אתרים מיוחדים. בארץ למשל ניתן לגלוש לכתובת http://www.faxhozer.co.il/fax_to.html ולשלוח פקסים חינם אין כסף (נכון למועד כתיבת העבודה). פיתוח זה מאפשר לאנשים שאין ברשותם מכשיר פקס לקיים תקשורת עם לקויי שמיעה שיש להם פקס ואין להם גישה לאינטרנט.

בנוסף לפתרונות אלה ניתן לקיים באמצעות האינטרנט תקשורת חזותית של ממש, כלומר על ידי שיחות וידאו כאשר המשתתפים מצולמים ותמונותיהם מועברות בסרט אל המשתמש. האדם לקוי השמיעה יכול לצפות בדובר ולהיעזר בקריאת שפתיים על מנת להבין מה שנאמר. באופן דומה ניתן לקיים בתשתית זו גם שיחות בשפת הסימנים – כאשר המשתתפים מצולמים ומעבירים זה לזה את תמונותיהם הנעות המשוחחות בשפת הסימנים. באתר http://dww.deafworldweb.org/asl/ ניתן לראות לדוגמא מילון לשפת סימנים. המילון מורכב מסרטונים המציגים מילים מסומנות. באותו האופן ניתן להעביר סרטים בזמן אמיתי של אנשים מסמנים בתהליך תקשורת אינטראקטיבי.

יוזמה חדשה המוצגת באתר http://www.signworldtv.com/ מנסה להעביר שידורי טלוויזיה דרך תשתית האינטרנט. השידורים עוברים עיבוד נוסף שהוא השתלת כתוביות על גבי תמונת השידור, כדי שחירשים וכבדי שמיעה יוכלו לקרוא בכתוביות מה שנאמר. הרעיון הוא שקיים אולפן בו מכינים במקביל כתוביות לטקסטים המושמעים בתוכנית ומשלבים כתוביות אלה בשידור. התכנית משודרת בשיהוי קל המאפשר את ההקלדה וההשתלה של הכתוביות. לקוי שמיעה שמעוניין לצפות בשידור כזה עם כתוביות יכול להיכנס לאתר ובעזרת ממשק מתאים לצפות בתוכנית הנגישה עבורו. ככל הידוע לנו יוזמה זו עדיין לא יצאה לפועל. גם בארץ קיימת יוזמה דומה של גוף כלכלי- פרטי.

בפרק זה הצגנו כמה מהחידושים שהאינטרנט מכניס לעולמם של לקויי השמיעה. במיוחד הדגשנו את הפתרונות הפשוטים שמאפשרים להמיר מדיה קולית למדיה כתובה, וממחישים עד כמה קל היום לקיים תקשורת כתובה גם עבור אנשים שהיו רגילים רק לשוחח בטלפון. מסיבה זו חל גידול משמעותי בכלל בשימוש בהודעות כתובות (דאר אלקטרוני, פקסים ו- SMS) ואוכלוסיית לקויי השמיעה נשכרת מכך שבעתיים. לא התייחסנו כאן לנושא המורכב של זיהוי דיבור באמצעות מחשב – שזה פתרון כמעט מושלם (לנהל שיחות ולצפות בטלוויזיה כאשר תוכנה מזהה אוטומטית את המילים הנאמרות ומקרינה אותן כתובות על המסך( אבל כפוף למגבלות האינטליגנציה המלאכותית ולאופיו ה"אנושי" של תהליך התקשורת. כאן בחרנו להתמקד בפתרונות פשוטים שניתן ליישמם באמינות מלאה ברמה הטכנולוגית הקיימת. אנו בטוחים שרשימת הדוגמאות שהצגנו כאן היא רשימה חלקית, ושישנם פתרונות נוספים שלא מצאנו או שעדיין לא נכנסו לשימוש רחב.

הפרק הבא דן בשאלה המרכזית של העבודה, ומציג כיוונים אפשריים של השפעות של אופני תקשורת חדשים אלה על חייהם של אוכלוסיית לקויי השמיעה.

פרק 4 – כיצד התקשורת מבוססת מחשב (CMC) משפיעה על לקויי השמיעה?

כיצד התקשורת מבוססת מחשב (CMC) משפיעה על לקויי השמיעה?

4.1 הקדמה

התשובה לשאלה המופיעה בכותרת הפרק תינתן בשני חלקים. החלק הראשון יוצג בפרק זה וידון בנושאים שהועלו בפרקים הקודמים ובתרומה של ה- CMC לשיפור ההתמודדות בנושאים אלה. החלק השני של התשובה יינתן בפרק המסכם של העבודה, ובו יוצגו מחשבות ותסריטים אפשריים כיצד תקשורת מבוססת מחשב עשויה לשנות ולשפר את איכות החיים של אנשים לקויי שמיעה בעתיד.

4.2 כיצד ה- CMC משפיע בתוך קהילת החירשים

תקשורת מבוססת מחשב תורמת לחיזוק הקשרים בתוך קהילת החירשים. מאחר ששפת הסימנים מחייבת קיום קשר עין בין המשוחחים, נוצר מצב בו הקשרים של אנשים חירשים מוגבלים לאנשים הנמצאים בסביבתם הגיאוגרפית הקרובה. כתוצאה מכך האינטראקציות והאפשרויות החברתיות שלהם מוגבלות. זה כנראה אחד ההסברים לתופעה שאחוז הרווקים באוכלוסייה זו גבוה יותר מאשר באוכלוסייה השומעת.תופעה נוספת היא הצורך של לקויי שמיעה צעירים להכיר אנשים מבוגרים הדומים להם כדי שישמשו להם מודל ללמוד ולהתייעץ עמו.רוב לקויי השמיעה נולדים להורים שומעים, ואין להם הרבה הזדמנויות להכיר חירשים בוגרים שישמשו עבורם מקור תמיכה והזדהות. תקשורת באמצעות האינטרנט מסייעת לקיים קשרים כאלה ביתר קלות, ואף אינה דורשת התייצבות מחייבת ב"מועדון חירשים". תקשורת כזו יכולה להתקיים באמצעות כתיבה ומשלוח הודעות וכן בשפת סימנים, כאשר האינטרנט משמש תשתית להעברת השידור. קיום תקשורת מרחוק בשפת סימנים חשוב במיוחד עבור ילדים צעירים שעדיין אינם רהוטים בקריאה וכתיבה. כך ניתן להרחיב את מאגר האנשים הקרובים ולשפר את הקשרים והיחסים החברתיים על כל המשתמע מכך.

שיפור התקשורת מקרב גם בין שתי הקבוצות המובחנות המרכיבות את אוכלוסיית לקויי השמיעה – קבוצת האנשים החירשים המסמנים (שערוץ התקשורת העיקרי שלהם הוא שפת הסימנים) וקבוצת האנשים כבדי השמיעה, המתחרשים והחירשים האורליסטיים (שערוץ התקשורת היחידי שלהם הוא השפה המדוברת תוך כדי הישענות על שרידי שמיעתם). בין שתי קבוצות אלה קיימת מחלוקת אידיאולוגית המבוססת על הדילמה של בחירה בקהילת החירשים, שהיא קבוצת מיעוט בעלת שפה ותרבות משלה, לעומת בחירה בהשתלבות בחברה השומעת במחיר של תפקוד ירוד בגלל קשיי התקשורת. מחלוקת זו גורמת ליצירת שתי קבוצות פוליטיות בתוך האוכלוסייה, וכתוצאה מכך כוחם הכולל של לקויי השמיעה פוחת. כוח זה חשוב במאבקים ציבוריים למען שוויון זכויות, נגישות למידע, אפשרויות תעסוקה וכד'.

בארץ למשל תכניות החדשות בטלוויזיה כמעט ואינן נגישות לאוכלוסיית לקויי השמיעה, שכן הארגון של כבדי השמיעה והמתחרשים לוחץ לשילוב כתוביות בשידור, ואילו ארגון החירשים לוחץ לשילוב תרגום סימולטני לשפת הסימנים. רשתות הטלוויזיה שולחות את הארגונים לריב זה עם זה ואוכלוסיית לקויי השמיעה בכללותה נפגעת. ההידברות המשותפת שניתן לראותה בפורומים העוסקים בבעיות שמיעה מאפשרת לשתי הקבוצות להכיר אחת את השניה, לפתח סובלנות לעמדות השונות וליצור בסיס לשיתוף פעולה לקידום האינטרסים של הקהילה כולה. ה- CMC משפרת משמעותית את אפשרויות השיקום והתעסוקה של אנשים לקויי שמיעה. הלמידה מרחוק (שאף היא ברובה מבוססת אינטרנט) מאפשרת לאנשים לקויי שמיעה ללמוד בתנאים נוחים עבורם, כך שמגוון האפשרויות ללמוד ולרכוש מקצוע מתרחב בהתאם. גם אפשרויות התעסוקה עולות, שכן התווספו פתרונות תקשורת חדשים שלא היו קיימים קודם. האינטרנט עצמה מציעה הזדמנויות עבודה חדשות המתאימות לאנשים לקויי שמיעה כמו מפתחי אתרים, מעצבים גרפיים, מנתחי מערכות, מומחי סחר אלקטרוני, קציני בטחון ועוד. השיפור המתבקש ברמת החיים של אוכלוסיית לקויי השמיעה יתרום לשינוי חיובי בתדמית של הקהילה כולה, הן במישור החברתי- קהילתי והן במישור האישי, ביכולת להשתייך לקבוצה שונה אך מכובדת, עצמאית ובעלת יוקרה משלה.

4.3 כיצד ה- CMC מקרב את החירשים לחברה השומעת

אחד השינויים התרבותיים הנובעים מאוטוסטרדת המידע הוא שימוש יותר נפוץ בתקשורת כתובה בין אנשים. שיחות ב- QCI, דואר אלקטרוני, פורומים וכד' הם אמצעי תקשורת מקובלים בקרב משתמשי האינטרנט. המשמעות של שינוי זה עבור אוכלוסיית לקויי השמיעה היא שהעולם השומע מתקרב אליהם ולא כמו במצב הרגיל בו לקויי השמיעה נאלצים לתפקד לפי הכללים של שומעים. להערכתנו שינוי זה הוא מהותי ומאפשר לכבדי השמיעה, חירשים ומתחרשים לקיים תקשורת בנגישות מלאה ללא צורך בהתארגנות מיוחדת. התקשורת הכתובה עשייה להעלות את התפקוד שלהם לרמה דומה לזו של אנשים שומעים, ובכך לאפשר השכלה ותעסוקה נאותות שיתרמו להקטנת פערים סוציו-אקונומיים בין שתי האוכלוסיות.

האינטרנט משמש תשתית מתאימה למתן שירותי תיווך לשיחות טלפון עבור אנשים לקויי שמיעה. כבר קיימים מוקדים בהם אנשים שומעים מנהלים בו זמנית תקשורת כתובה עם לקוי השמיעה ותקשורת קולית עם האדם עמו לקוי השמיעה מעוניין לשוחח. באופן דומה ניתן להקים מוקדים שהתקשורת של לקוי השמיעה עם המוקדן נעשית בשפת הסימנים ומועברת ב- conference video. מוקד כזה יכול לתת שירותים זמינים בכל עת ובמקרים רבים חוסך את הצורך במפגש פיזי של החירש עם המתורגמן.

בנוסף לכך, תשתית ה- conference video מאפשרת לכבדי שמיעה ומתחרשים (שהם חלק הארי של האוכלוסייה) לקיים שיחות "פנים אל פנים" ולהסתייע בקריאת שפתיים. כך ניתן לקיים תהליך תקשורת השומר על חלק מהמאפיינים של תקשורת קולית. פתרון זה מתאים לאנשים ששמעו היטב בעבר ואינם מורגלים באלטרנטיבות כתובות.

התקשורת הכתובה על כל אופניה והתקשורת חזותית ב- conference video מאפשרת לקיים קשרים פעילים בכל תחומי החיים בין אנשים לקויי שמיעה לשומעים. מעבר להשלכות המובנות על שיפור הרמה הסוציו-אקונומית של קהילת החירשים, תקשורת זו תאפשר גם הכרות טובה יותר של האנשים לקויי השמיעה וצורכיהם המיוחדים.

יש לשער שפעילויות משותפות כגון משחקי ברידג', ויכוחים פוליטיים, שותפות בקבוצת תמיכה וכד' תתרומנה להפלת חלק מהמחסומים הרגשיים המרחיקים אנשים נכים מהחברה, ובמיוחד ינתצו חלק מהסטיגמות השליליות הרווחות עדיין אודות קהיליית החירשים.

לסיכום, האינטרנט והיישומים הטכנולוגיים המתבססים עליו מציעים פתרונות המקלים על קשיי התקשורת של אנשים לקויי שמיעה. חלק מהפתרונות אינם מתייחסים ישירות לקשיי תקשורת אלא פונים ישירות לתחומים הסובלים מקשיי התקשורת כמו לימודים, תעסוקה, בדידות וכד'. השאלון שהוצג בפרק קודם ממחיש מסקנה זו באופן חד משמעי.

אנו מעריכים ומקווים כי עם הזמן יותר ויותר אנשים לקויי שמיעה ייעזרו באינטרנט, ושמגוון הפתרונות המוצעים בו יתרחב משמעותית.

הפרק הבא מסכם את העבודה ומציג בסופו מחשבות של כותבי העבודה על השפעות נוספות של אוטוסטרדת המידע לשיפור חייהם של לקויי השמיעה בעתיד.

פרק 5 – סיכום העבודה

נושא העבודה הוא ההשלכות החברתיות והתרבותיות של אוטוסטרדת המידע על אוכלוסיית לקויי השמיעה. נראה לנו כי הביטוי "השלכות חברתיות וארגוניות" הוא בגדר UNDERSTATEMENT כאשר בודקים את ההשפעה על כבדי השמיעה והמתחרשים. להערכתנו, האינטרנט צופן בחובו מהפכה של ממש הן ברמה של פתרונות מעשיים לבעיות תפקודיות הנובעות מקשיי תקשורת והן בשינוי המאפיינים של המוגבלות הנובעת מירידה בשמיעה.

החלק הראשון של העבודה מציג את אוכלוסיית לקויי השמיעה.

האוכלוסייה מורכבת משתי קבוצות: אנשים הסובלים מירידה חמורה ועמוקה בשמיעה ומתקשרים בעיקר באמצעות שפת הסימנים ("חירשים"), ואנשים הסובלים מירידה פחות קשה בשמיעה ומתקשרים באמצעות השפה המדוברת ("כבדי שמיעה ומתחרשים"). האבחנה בין שתי קבוצות אלה איננה חד משמעית ותלויה בהגדרות שונות, כמו גם בתפיסת הזהות העצמית של לקוי השמיעה עצמו. השימוש בשפת הסימנים מגדיר את "קהילת החירשים" שהיא קבוצת מיעוט המהווה כפרומיל וחצי מהחברה השומעת. לקהילה זו תרבות משלה ומאפיינים סוציולוגיים אשר בין הבולטים בהם הם תת תעסוקה ובידוד בתוך החברה השומעת. כבדי השמיעה והמתחרשים מהווים בעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, כאשר למעלה מ- 30% מהאנשים מעל גיל 65 מוגדרים רפואית ככבדי שמיעה. קבוצה גדולה זו שייכת לחברה השומעת אך מנותקת מהסביבה ומגירויים רבים של החיים המודרניים.

החלק השני של העבודה מציג את קהילת החירשים וכבדי השמיעה והמתחרשים באינטרנט. מצגת ה- POWERPOINT המצורפת לעבודה מציגה מקצת האתרים (רובם אמריקאיים ואנגלים) הפונים ללקויי שמיעה, וניתן להתרשם ממגוון הנושאים והתחומים הפונים אך ורק לאוכלוסייה זו. ניתן להתרשם כי באינטרנט יש מעין מיקרו-קוסמוס של העולם הוירטואלי ה"רגיל" הפונה ללקויי השמיעה בלבד. בנוסף, מוצגים חלק מנושאי הדיון בפורום הישראלי של קהילת הגולשים לקויי השמיעה בישראל, וניתן להתרשם שהפורום משמש בעיקר להעברת מידע ופחות כ"קהילה וירטואלית" לפי ההגדרה המקובלת של DLOGNIER. הופץ שאלון בקרב משתתפי הפורום במטרה לקבל תמונה אמפירית על השימושים באינטרנט. 19 איש ענו לשאלון וניתן לקבוע באופן חד משמעי שלגבי אותם אנשים האינטרנט מהווה מענה מסוים להתמודדות עם קשיי השמיעה שלהם. החלק השלישי של העבודה מציג מקצת הפתרונות הקיימים שהאינטרנט מציע לאוכלוסיית לקויי השמיעה. תקשורת בכתב, גישה למקורות מידע, תשתית לטכנולוגית video-conference, ממשקים ליחידות קצה סלולריות ועוד. פתרונות אלה ביחד עם האפשרות להשתייך לקהילות וירטואליות שונות מקרבים את אוכלוסיית לקויי השמיעה למצב של "שוויון תנאים" יחסית לאנשים שומעים. תקשורת מבוססת מחשב (cmc – communication mediated computer) בכללותה תורמת רבות לגיבוש והידוק הקשרים בתוך אוכלוסיית לקויי השמיעה וכן לקשר שבין לקויי השמיעה לסביבתם השומעת. מגמה זו תורמת להעלאת קרנה של קהיליית החירשים מבפנים ומבחוץ הן מהבחינה הסוציו-אקונומית והן מבחינת היכולת להיענות לצרכים המיוחדים של לקויי השמיעה.

מחשבות לעתיד

בחלק האחרון אנו מציגים מספר רעיונות להשלכות עתידיות של האינטרנט על אוכלוסיית לקויי השמיעה. מחשבות אלו מבוססות על הערכה אישית של כותבי העבודה ופתוחות לדיונים ומשוב מהקוראים.

לדעתנו האינטרנט יאפשר לקהילת החירשים והאנשים כבדי השמיעה לשנות את האופי של המוגבלות שלהם. אמנם הבעיה הרפואית של אוכלוסייה זו היא שאינם שומעים טוב, אך הבעיה התפקודית היא בתקשורת. האינטרנט לא משפר את השמיעה אלא משמש חלופה מצויינת לתקשורת המבוססת על שמיעה ולכן האופי של הבעיה משתנה. להערכתנו, ככל שהזמן יתקדם, חלופות התקשורת שהאינטרנט מציע (שאינן מבוססות על שמיעה מהצד של הקולט) תהיינה יותר נוחות, יותר אטרקטיביות עבור הציבור השומע ולכן גם הרבה יותר יעילות עבור אוכלוסיית לקויי השמיעה.

דוגמא להמחשת הטענה ניתן להביא בשימושי האינטרנט בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. אנו משערים שפיתוח אתר הקורסים של הפקולטה נעשה משיקולים טובים ורציניים שלא בהכרח התייחסו לבעיות שמיעה אפשריות אצל הסטודנטים. באתר של קורס טיפוסי בפקולטה ניתן לקבל מידע על הקורס, להעביר דואר אלקטרוני בין הסטודנטים לבין עצמם ובין הסטודנטים לסגל הקורס, לראות את התפלגות הציונים בתרגילים ובמבחנים, לקרוא מערכי שיעורים, פתרונות של תרגילים שהוגשו ובקיצור – להיות מעודכנים בכל המידע הרלוונטי הנוגע לקורס. סטודנט לקוי שמיעה יכול להתקשר לעמיתיו בקורס באמצעות הדאר האלקטרוני, לקרוא את מערך השיעור לפני ההרצאה ולהיות מוכן באופן כללי לנושאים שידובר בהם. ההכרות המוקדמת עם נושאי השיעור תאפשר לסטודנט לקוי השמיעה להשלים בעצמו מילים שלא שמע ולהבין טוב יותר מה שנאמר. מנהג קבוע של כניסה לאתר הקורס תאפשר לסטודנט לגלות מה חדש בקורס ואילו הודעות נמסרו שאולי הוא "פספס" בזמן השיעור. בתנאים אלו המכשלה של התפקוד השמיעתי של הסטודנט הינה פחותה בהרבה וסיכוייו להצליח בלימודים טובים יותר.

סביר להניח כי בעתיד יפתחו אתרים דומים גם בבתי ספר, תנועות נוער, גני ילדים ועוד. ההשלכות המיידיות לשילובם של התלמידים לקויי השמיעה בסביבתם השומעת מובנות מאליהן.

מציאות או פנטזיה? לאחרונה פורסם בעיתונות שחלק מהמשפטים העוסקים בתביעות קטנות ינוהלו באינטרנט. אולי בעוד מספר שנים כל מערכת המשפט תתבסס על תקשורת כתובה המועברת באינטרנט. יתכן שכל המסמכים, עדויות, ראיות וכד' יוצגו באתר "תיק התביעה" וחלק גדול של מפגשים העוסקים בנושאים טכניים יבוטל ויוסדר בנהלי תקשורת של דאר אלקטרוני. אם תחזית כזו תתגשם בצורה זו או אחרת, הרלוונטיות של בעיית שמיעה של עורכי דין או שופטים פוחתת משמעותית, ויוצא מכך שאלה יהיו מקצועות אפשריים ומכובדים גם עבור אנשים חירשים וכבדי שמיעה. זו מחשבה אחת מיני רבות, ולא הזכרנו את ה E-commerce המאפשר לבצע עסקאות רבות ומסובכות בדממה מוחלטת.

אנו מעריכים כי האינטרנט ישפר לא רק את תנאי התעסוקה והשיקום של אנשים לקויי שמיעה אלא גם את חייהם התרבותיים. למשל ניתן להקים מאגרים של סרטי DVD של סרטים, הרצאות, הצגות, וכד' שיש בהם כתוביות. כך למשל תוכל גם אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה ליהנות ממערכונים של "הגשש החיוור" שהם מנכסי צאן הברזל של ההווי הישראלי.

כפי שהוזכר בגוף העבודה, קיימת יוזמה בארה"ב להעברת שידורי טלוויזיה באינטרנט בזמן אמת תוך שלוב כתוביות על המסך. יש לשער כי בתוך זמן קצר יהיו מספר אתרים שיעבירו כך את שידורי הטלוויזיה, וסביר להניח שבמסגרות דומות יוקמו מאגרי הסרטים עם הכתוביות ל"הורדה" למחשב האישי של צרכן התרבות לקוי השמיעה.

להערכתנו, האינטרנט ישמש גם אמצעי להפצה והעשרה של תרבות הקהילה החירשת. מאחר ולשפת הסימנים אין ייצוג כתוב, נוצר מצב שאין לתרבות החירשית "תורה שבכתב" העוברת ממקום למקום ומדור לדור. האינטרנט באמצעות טכנולוגיות video-conference ואחסון סרטים עשויה לשמש "מהפיכת דפוס זוטא" לתרבות המבוססת על שפת הסימנים. כבר כיום קיימים מילונים של שפת הסימנים באינטרנט, התורמים להפצת השפה, תיאומי מינוח והעשרת התרבות הלשונית בין משתמשיה.

אנו מקוים כי לא ירחק היום בו נמצא באינטרנט סרטים של הצגות של תיאטרון חירשים, שירה בשפת הסימנים, סיפורים לילדים בשפת הסימנים וכד'. לדעתנו הפצת התרבות החירשית דרך האינטרנט אף תגרום לחשיפתה כלפי האוכלוסייה השומעת ותפתח פתח להשפעות גומלין מבורכות. ולסיכום, אנו מקווים שההשפעות השונות של האינטרנט תתרומנה לסובלנות והבנה של האנשים לקויי השמיעה בסביבתם הטבעית, תוך כדי קבלה וכיבוד התרבות וההבדלים של האדם השונה.

ביבליוגרפיה

KYLE J.K., WOLL B. Sign Language – The study Of Deaf People and Their Language. Chapter 1: The Deaf Community. Cambridge University Press, 1988

HOFFMEISTER R.- Cross-Cultural Misinformation: What Does Special Education Say About Deaf People. Center foe the study of communication & deafness, 1996 Journals Oxford. pages 171-189

REINGOLD, H. The Virtual Community: Homesteading on the Electronic Frontier. http://www.rheingold.com/vc/book/

ROSE P., KIGER G. – Inter-group Relations: Political Action and Identity in The Deaf Community. Disability & Society, vol. 10 No. 4, 1995 pages 521-528

TURKLE, S. – Virtuality and its Discontents: Searching For Community in Cyberspace. The American Prospect no. 24,http://www.prospect.org/archives/24/24turk.html , winter 1996.

סלע י. , ויזל א. קהילת החירשים בישראל. 2991, בהוצאת משרד העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי

הפניות לאתרי האינטרנט קיימות בגוף העבודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *