האם אני צריך מכשיר שמיעה?

הזכויות על מאמריו של מרק רוס בעברית שמורות לארגון "בקול"
מחבר: ד"ר מרק רוס

אם שאלת שאלה זו הרי שהתשובה היא כנראה "כן". לא היית שואל זאת אלמלא היו לך קשיי שמיעה וכבר חשדת שהתשובה לכך חיובית. ואם אתה [1] דומה לאין ספור האנשים השואלים עצמם שאלה זו, הרי שבני משפחתך וידידיך כבר ענו לך על כך בלי שבכלל שאלת אותם. מובן שאינך שש לרעיון שעליך להשתמש במכשיר שמיעה. אף אחד אינו רוצה בכך. אך חשוב נא על הגורמים שהביאו אותך לנקודה זו, על חוויות שחווית (או כאלה שלא חווית), ועל השפעת קשיי השמיעה על חייך. זכור גם שאומנם אתה עשוי להיות לקוי שמיעה, אך גם למשפחתך, חבריך וכל מכריך יש בעיית שמיעה – אתה עצמך. עליך להתייחס אל התקשורת כאל דרך דו-סטרית – אם החצי שלך הוא לקוי,  הוא ישפיע גם על כל מי שתדבר אתו.

עד כה עברת דרך ארוכה ואופיינית של קשיי שמיעה הדרגתיים שהלכו וגברו, ואשר יתכן שהתחילו באבחנה ש"אנשים כבר אינם מדברים בקול רם וברור כמו פעם"; ומכיוון שהיו לך אי אלה קשיים להבין אנשים ודיבור בנסיבות מסוימות, אך לא התקשית בהבנת אנשים אחרים ודיבור בנסיבות אחרות – קשה לך לקבל את הרעיון שהגורם העיקרי למצב זה נמצא באוזניך ולא בפיהם. אולי יש אנשים שמדברים לא ברור, אך נראה שלבן זוגך וילדיך הבוגרים וחבריך וכד' אין בעיה  להבינם.

מה שלמעשה קרה הוא שהיכולת לשאת שיבושי דיבור הלכה ופחתה אצלך. יש להניח שהמצב הכי גרוע הוא להבין אנשים בתנאי רעש; אך אתה עשוי להיווכח בקושי להבין גם אנשים שמדברים מהר מדי, בהבנת דיבור עם מבטא זר, או אפילו להבין את הנכדים שלך. בשיחה רגילה יש עפ"י רוב "יותרות לשונית" (כלומר: מידע עודף) ולא מעט רמזים אקוסטיים ולשוניים אשר עוזרים להבין את משמעות הנאמר. ליקוי שמיעה, גם אם הוא קל עד בינוני ומרוכז בתדירויות הגבוהות, מסלק חלק מהרמזים האקוסטיים המצויים בדיבור, וכאשר נותרת מעט מאוד יותרות לשונית בה תוכל להיעזר, תהיה הבנתך תלויה בכל הגה שמבוטא. כל שיבוש נוסף הממסך את רמזי הדיבור המעטים שנשארו, עשוי לדחוף אותך לאיבוד שליטה. ומכיוון ששיבושים כאלה מופיעים במציאות בצורה בלתי סדירה ובלתי צפויה, כך גם הבנת הדיבור אצלך משתנה בהתאם באופן בלתי עקבי. כתוצאה מכך, יש פעמים בהן אתה מתפקד היטב, פעמים אחרות בהן אתה מתאמץ אך מבין בסופו של דבר, ופעמים שבהן אתה אבוד לגמרי. זה בהחלט מרפה ידיים, ומביך.

כדי להיות הוגן עם עצמך, יש להניח שאיבוד שמיעתך התחיל באופן כה הדרגתי, עם השפעות כה שונות ובלתי צפויות, עד שאין פלא שאיחרת לשקול הסתייעות במכשירי שמיעה. אתה עצמך לא היית מודע לבעיות שיש לך, עד שמקרים חוזרים ונשנים של אי הבנות, תחושות חרדה במצבים חברתיים, והרגשה גוברת של בידוד עצמי – שלא לדבר על נדנוד מצדם של בני משפחה וחברים – גרמו לנושא זה לצוף אל פני השטח. אם אתה קורא דברים אלה כעת, הרי שכבר עשית את הצעד הראשון במציאת פתרון לבעיות שיש לך: הודאה פשוטה שאולי (וכנראה) אתה סובל מאובדן שמיעה. אל תמעיט בערכו של צעד זה: ידוע שכ- 80% מהאנשים עם לקויות שמיעה משמעותיות אינם מודים בהן, ועל כן חייהם הרבה יותר מצומצמים ובלתי מספקים מכפי שיכלו להיות. אכן, הכחשת אובדן השמיעה וחוסר הרצון להשלים עם קיומו (מכל סיבה שהיא, ויש בלי סוף סיבות) הם המכשול היחיד, והגדול ביותר, המונע מאנשי המקצוע להביא את ברכת השמיעה המשופרת למיליוני בני אדם.

הודאה בדבר אובדן שמיעתך איננה הודאה באיזה מצב מביש, במחלה חברתית כלשהי אשר נכפה עליך לגלותה ברבים. אף אחד לא ישנה את דעתו עליך אם תודה שאתה זקוק למכשירי שמיעה, כל עוד אתה הוא המחליט על נחיצותם ואתה מקבל את עצמך כפי שהינך. אין לך כל סיבה להיות במבוכה מכך שכמה תאי עצב במערכת השמע שלך נפגעו או נמחקו בגלל גורם זה או אחר מתוך הרבה מאוד גורמים אפשריים. זה יכול לקרות לכל אחד, כולל נשיאי מדינה, וכנראה לעוד לפחות 26 מיליון אנשים אחרים בארה"ב לבדה. כמובן שהיית מעדיף שלא לסבול מליקוי שמיעה, וברור שעליך לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע נזק נוסף (קבל ייעוץ מהאודיולוג שלך), אולם עליך לחשוב בצורה חיובית – יש בידיך לצמצם את השפעות אובדן השמיעה על חייך.

לפני שתצא בפועל לקנות מכשירי שמיעה, עדיף תחילה להחליט אם ישנה אפשרות לשפר את מצבך באמצעים רפואיים או כירורגיים. מומלץ לפנות אל רופא אף-אוזן-גרון, שהוא איש המקצוע המוסמך לטפל בבעיות שמיעה העשויות להגיב לטיפולים. אולם (ושיסלחו לי חבריי הרופאים) איש זה אינו בעל ההסמכה הנכונה ביותר לקבוע אם מכשירי שמיעה הם פתרון מתאים עבורך או לא. החלטה זו נעשית בצורה הטובה ביותר ע"י קלינאי תקשורת – אודיולוג – שהינו מומחה פארא-רפואי, אשר הוכשר בהרחבה לטפל בהשפעות אובדן השמיעה על התקשורת, וזה כולל המלצה והתאמה של מכשירי שמיעה. למעשה, מציאת אודיולוג אשר תוכל לסמוך עליו, ועבודתך המשותפת עמו, הם הצעד החשוב ביותר להבטחת בחירה נאותה של מכשירי שמיעה וקבלת עזרה לניצולם המרבי של המכשירים.

נקודה זו דורשת הרחבה. לא עובר שבוע בלי שאנשים יפנו אלי או שאקרא על כאלה שמחפשים את "מכשיר השמיעה הכי טוב שיש". חלק מהמשתמשים הפוטנציאלים במכשירי שמיעה עושים מחקר בהיקף מפחיד על הסוגים והתכונות של מכשירי השמיעה הקיימים בשוק. אולי הכירו מישהו שאוהב את מכשיר השמיעה החדש שרכש; אולי שמעו אדם אחר נשבע שמכשיר שונה הוא הכי טוב שיש; ואולי גם פגשו מישהי ששונאת את כל מכשירי השמיעה שאי פעם השתמשה בהם… קל מאוד למשתמש פוטנציאלי (ולכל אחד אחר) להתבלבל מקריאת החומר המסחרי ומהעדויות השונות על מכשירי שמיעה שונים; נראה שכל מכשיר שמיעה עשוי להיחשב ל"טוב ביותר" ולמענה על תפילותיו של הצרכן…

אי לכך אינני מקנא באף משתמש פוטנציאלי שינסה ללמוד ולהבין את היתרונות המשוערים של מכשירי שמיעה דיגיטאליים שונים, מכשירי שמיעה אנלוגיים ממוחשבים, מכשירים נסתרים במלואם בתעלת האוזן (CIC), מכשירי שמיעה חדישים מאחורי האוזן בהתאמה פתוחה, חיבור מקלט FM למכשירי השמיעה, וכן מי שינסה להבין את תרומתם של מאפיינים אלקטרו –אקוסטיים כמו: ערוצים מרובים, תוכניות, מיקרופונים כיווניים, דחיסת טווח דינמי ועוד ועוד! אודיולוגים מקצועיים בעצמם מתקשים להתמודד עם מבול ההתפתחויות החדשות בתחום, אף שזה מקצועם ותפקידם. בעוד שאיני מייעץ לוותר כליל על אחריות אישית בבחירת מכשיר השמיעה, אני חושב שמציאת אודיולוג קשוב ומוכשר היא בסופו של דבר הדרך הטובה ביותר אשר תבטיח לך קבלת העזרה המרבית לשמיעתך.

בפנייה לאודיולוג עליך לוודא, לכל הפחות, שהוא בעל הסמכה מתאימה ומוכרת. כמו כן, קבל המלצות מבני משפחה וידידים, מאנשי מקצוע שונים, ממנהלנים במרכזים לקשישים, או מסניף מקומי של  עמותות למען חרשים וכבדי שמיעה. מכאן ואילך הדברים תלויים בך: חשוב שתהיה "כימיה" בין האודיולוג לבינך וחשוב שתרגיש בנוח עימו; אל תהסס לשאול שאלות על כל היבט הקשור בתהליך בחירת מכשיר השמיעה. עליך להבין את משמעות כל הצעדים בהם תנקטו.

בביקורך הראשון אצל האודיולוג הוא/היא יראיין אותך ויעביר לך סדרה שלמה של בדיקות אודיולוגיות ואחרות. אז גם ידגמו את מצב ומבנה אוזניך. בדיקות אלה הן תנאי מוקדם לאישור מועמדותך לשימוש במכשירי שמיעה ולקביעת התכונות שתהיינה לך לעזר. אם לא קיימת מניעה אישית או שמיעתית משמעותית, אני ממליץ על רכישת מכשיר לכל אוזן. זה לא אומר שאובדן שמיעתך חמור פי שניים ממה שציפית, אלא רק, שבדרך כלל, שומעים טוב יותר עם שתי אוזניים מאשר עם אוזן אחת (אני תוהה תכופות מדוע יש אנשים המופתעים מעובדה מובנת מאליה זו). רק בסיום הבדיקות ישוחח עמך האודיולוג על האפשרויות העומדות בפניך לבחירת מכשירי השמיעה.

אחריותו של האודיולוג הינה להסביר, בשפה מובנת, את האפשרויות השונות הרצויות לך. האחריות שלך הינה ללמוד את ההסברים האלה, ולא לקבל באופן סביל כל המלצה. יש להתייחס לתהליך בחירת מכשיר השמיעה כאל שותפות, אשר כל צד בה צריך "לתת"; בעוד שתצטרך לרכך את ציפיותיך הבלתי מציאותיות במנה גדושה של מה שקיים במציאות, תהיה זאת גם זכותך לצפות לקבל את מיטב הטכנולוגיה המוצעת כיום. אם מתעורר הצורך להתפשר מסיבות כספיות או אחרות, עליך לדעת זאת ולקבל מידע על האפשרויות העומדות בפניך במקרה כזה. בעיקרון, מה שהינך עושה הוא איזון בין ציפיותיך מהתועלת שבמכשיר ובין המגבלות המוכתבות ע"י אובדן שמיעתך. לא קל לעשות זאת, והרבה ניסיונות וטעויות מעורבים בכך; המפתח לתהליך האיזון הוא האמון והביטחון שאתה נותן באודיולוג שלך.

מכשירי השמיעה החדשים צריכים לספק לך, לכל הפחות, עזרה שמיעתית משמעותית בכמה מצבי תקשורת החשובים לך מאוד, אחרת אין בהם כל תועלת עבורך. כדי להגיע  למצב זה, יידרשו אולי כמה פגישות עם האודיולוג לצורך כיוון המכשירים, שהן דבר שגרתי מאוד, ואולי גם החלפה של דגמים אם יתברר שהדגם שבחרתם אינו מתאים. חלה עליך אחריות לחזור לפגישות המעקב שנקבעו לך ולהתקשר בכל מקרה של בעיה כלשהי עפ"י הוראת האודיולוג- הוא באמת מתכוון לכך. ואם אתה מרגיש שהאודיולוג אינו מתכוון לזה, הרי זה הזמן לחפש אודיולוג אחר. בקש ממנו גם לחזור שוב על התכונות האלקטרו-אקוסטיות שהוא בחר לכלול במכשירי השמיעה שלך, ועל הסיבות לכך.  אם תשאר סביל, לא תקבל תשובות.

במצב האידיאלי, אשר אני מקווה שבסופו של דבר יהפוך לשגרה, צריך האודיולוג להציע לך גם הזדמנות להשתתף ללא תוספת תשלום בקבוצה במסגרת group hearing aid orientation program תוכנית לבדיקת מגמות במכשירי שמיעה. בפגישות השבועיות הנמשכות כארבעה שבועות מציג האודיולוג מידע על אובדן שמיעה, מכשירי שמיעה ואביזרי עזר אחרים לשמיעה, ואתה זוכה לחלוק חוויות עם אחרים במצב דומה ולומד לתקשר בצורה יעילה יותר. (הערת מערכת: ב"בקול" מתקיימים קורסים מעין אלה, הנקראים "אני והשמיעה שלי" ומותאמים לכל מי שחווה ירידה בשמיעה. פרטים נוספים בקו המידע).

לעיתים תכופות, לוקח זמן עד שמבינים את יתרונות ההגברה של מכשיר השמיעה. עליך לזכור שבמשך זמן רב לא שמעת כהלכה, ולמדת להסתגל (לא בשמחה אלא מחוסר ברירה) לשמיעה לקויה. תחושות הצליל שחווית היו מבחינתך "תקינות"; כעת, עליך ללמוד מחדש מהו צליל "תקין", ורק  חוויה שכזו תעזור לך לתפקד באופן "תקין" יותר. יש לך כעת 30 ימי התנסות במכשירים עם אפשרות להחזרת המכשירים (בניכוי תשלום מינימלי), ועליך לנסות את מכשירי השמיעה בצורה זהירה ונמרצת במשך תקופה זו. ישנן דרכים רבות לעשות זאת, ותוכל לתכנן את הדרך המתאימה לך עם האודיולוג שלך. הדבר המרכזי והמשותף לכולם הוא הרכבת מכשירי השמיעה במשך מספר משמעותי של שעות בכל יום, במצבים שונים, דבר העוזר להחליט אם המחיר מצדיק את התועלת. אינך צריך להסתפק בבדיקה עצמית; שאל גם את האנשים המתקשרים אתך על בסיס יומי. לדוגמא, אתה לא תבחין בשינוי ניכר בהבנתך את בן זוגך, אבל זאת משום שלפני קניית המכשיר הוא/היא דיברה אליך בקול רם במיוחד. כעת הוא משוחח אתך בקול רגיל. זה מועיל לא רק למיתרי הקול שלו, אלא גם תורם להפחתת המתח בבית ע"י סילוק הצורך לפעול כ"מגבר" שלך. אין צורך יותר להסתובב בבית ולצעוק זה אל זה כל הזמן.

זכור גם שמכשירי השמיעה מהווים רק חלק מ"פתרונות השמיעה". בשנים האחרונות קיים שגשוג בסוגים נוספים של אביזרי עזר לשמיעה המיועדים לתת פיצוי, בצורות שונות, על אובדן השמיעה. תוכל גם לשפר את מיומנויותיך התקשורתיות (ובעצם זה הנושא שדנו בו כאן) באמצעים לא-טכניים, ע"י שימוש בסוגים שונים של "טקטיקות שמיעה". על כך קיימת הרחבה במאמרים נוספים.

[1] השימוש בלשון זכר הוא לצורכי נוחיות בלבד

Should I get a Hearing Aid

Dr. Ross on Hearing Loss, 1999

Rehabilitation Engineering Research Center on Hearing Enhancement

תורגם בהתנדבות ע"י רינה צורף, רחובות

2 תגובות ל “האם אני צריך מכשיר שמיעה?

  1. התרשמתי מאד מן במאמר, ואני מרגיש הזדהות מרובה עם הנכתב בו.
    אני בתחילתו של תהליך ברור העניין: האם אני צריך מכשיר והאם ביכולתו של מכשיר לסייע לי.
    תודה
    ירון

    • ירון שלום,

      מכשיר שמיעה יכול לסייע רבות והוא אחד הכלים המרכזיים בשיקום השמיעה. מכשיר שמיעה עשוי לספק פתרון למצבים מסוימים, לצד פתרונות נוספים משלימים, כגון: אביזרי עזר לשמיעה (אזניות לטלוויזיה, דיבורית לטלפון ועוד), אסטרטגיות תקשורת ועוד. על מנת שתוכל לדעת האם אתה זקוק למכשיר שמיעה ואלו פתרונות נוספים עשויים לסייע לך, עליך לערוך בדיקת שמיעה באחד ממכוני השמיעה שקופת החולים שלך מצויה בהסדר עמו (ניתן לברר את רשימת המכונים במוקד השירות של הקופה). בנוסף, בבקול מתקיימים ייעוצים אודיולוגיים לחברים, אתה מוזמן לפנות אל המזכירות לתיאום ייעוץ שכזה: info@bekol.org.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *