בדף זה נסביר בקצרה על בדיקות השמיעה הקיימות השונות:

בדיקת השמיעה – Audiometry, הינה בדיקה התנהגותית המעריכה את מצב השמיעה – חומרת וסוג הירידה בשמיעה.

במהלך הבדיקה הנבדק/ת יושב/ת בתא אטום לרעש ומרכיב/ה אזניות.

הבדיקה מורכבת ממספר חלקים – חזרה על מילים וזיהוי צלילים.

את תוצאות הבדיקה מציגים בגרף שנקרא אודיוגרמה. הגרף מתאר את העצמה המינימלית שנדרשה על מנת לזהות צליל בתדירות מסויימת בכל אחת מהאזניים.

למידע מפורט – ניתן לקרוא את מאמרו של דר' מארק רוס על האודיוגרמה.

בדיקת השמיעה הינה בדיקה שיכולה לקחת כחצי שעה. מאחר ומדובר בבדיקה התנהגותית שמצריכה ריכוז רב (על מנת לשמוע את הצלילים החלשים ביותר), חשוב להגיע מרוכזים ועירניים.

בנוסף לבדיקת השמיעה, לעיתים בהתאם לשיקול הרופא, יתקיימו בדיקות נוספות:

  1. בדיקת טימפנומטריה  – בודקת את היענות עור התוף לשינויים בלחץ האויר בתעלת השמע. הטימפנומטריה היא בדיקה אובייקטיבית שמבוצעת על ידי מכשיר הנקרא טימפנומטר, והיא נותנת מידע על מצב האוזן התיכונה. מדובר בבדיקה קצרה ביותר במהלכה האודיולוגית מכניסה לפתח תעלת האוזן את המכשיר המודד את שינויי ההיענות בעור התוף.
  2. בדיקת ABR או BERA (פוטנציאליים שמיעתיים מעוררים) הינה בדיקה אובייקטיבית המעריכה את תגובת עצב השמע בחלק מהמסלול מהאוזן ועד לקליטתו במח. בדיקה זו מבוצעת לפי שיקול הרופא במקרים של אסימטריה בין האזניים, סחרחורות או טנטון, וגם מאפשרת להעריך באופן אובייקטיבי את סף השמיעה בתדרים שונים, ולכן משמשת גם במקרים שלא ניתן לבצע בדיקה התנהגותית, כמו למשל אצל תינוקות.
  3. בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) – בוחנת את תקינות המבנה הפנימי של האוזן במקרים שעולה חשש לירידה בתפרוד עצב השמיעה או בעיות מבניות/מכניות במערכת השמע.
  4. בדיקת OAE (הדים קוכליאריים)  מעריכה את תפקוד הקוכליאה (השבלול). אחד משימושיה הוא בדיקת סינון ליילודים, לצורך הערכת מצב השמיעה לאיתור מוקדם של לקויות שמיעה.