אפיונים אישיותיים

הקשר בין אפיונים אישיותיים, משפחתיים וחברתיים של חרשים בוגרים לבין מידת היפרדותם מההורים ומידת האינטימיות כלפי בני זוגם
מחבר: ד"ר מרים לוינגר

הקשר בין אפיונים אישיותיים, משפחתיים וחברתיים של חרשים בוגרים לבין מידת היפרדותם מההורים ומידת האינטימיות כלפי בני זוגם

מבוא

אכלוסית החרשים הבוגרת, המהווה חלק מהחברה הישראלית, כמעט ולא נחקרה בהתייחס לאספקטים פסיכו-סוציאליים, והמידע לגביה מצומצם ביותר. רב המחקרים התמקדו בילדים ובני נוער תוך התייחסות לאספקטים התפתחותיים שונים. אחת השאלות המעניינות העולות מתוך בדיקת אכלוסיה זו, מתייחסת למשתנים אשר יכולים לסייע להסתגלות ולתפקוד של החרש כבוגר.

מקובל לראות את תפקודו התקין של האדם כנובע ממאפיינים אישיים משפחתיים וחברתיים. מחקרים הצביעו על קשר בין היכולת ליצור היפרדות מההורים לבין היכולת ליצירת יחסים אינטימיים בוגרים, וכן על קשר בין הערכת האדם את עצמו, התמיכה החברתית שהוא מקבל לבין תפקודו כבוגר. אחת השאלות העולות בהתייחסות לאכלוסית החרשים, היא האם התופעות האוניברסליות הללו מתקיימות גם בקרבה, למרות התהליכים הפסיכו-סוציאליים השונים אשר עוברים החרשים, בשל נכותם.

מחקר זה מנסה אם כך, לבחון קשרים בין משתנים אישיים – הערכה עצמית, חברתיים – זהות חברתית תרבותית ומשפחתיים – סוג המשפחה בה גדל החרש, לבין היכולת של החרש הבוגר ליצור היפרדות מהוריו ולפתח קשרים אינטימיים בוגרים, תוך השוואה לאכלוסיה השומעת.

שכיחות החרשות באכלוסיה היא כ- 1000/1 (סלע & ויזל, 1992) אולם השלכות המגבלה על איכות החיים של הלוקים בה רבות ומורכבות, ונוגעות במישורי חיים שונים: תוך-אישיים, משפחתיים וחברתיים (Padden, 1980; Vernon & Mindel, 1987; Moores, 1987). מחקר זה עוסק באנשים אשר נולדו חרשים או אשר חרשותם התגלתה לפני שלב רכישת השפה, ומוגדרים מהבחינה האודיולוגית כחרשים ברמות שמיעה שונות (Moores,1987). מרביתם אינם יכולים להשתמש בערוץ השמיעתי עם או ללא מכשיר שמיעה לתקשורת בין אישית (סלע & ויזל, 1992) ומגדירים עצמם ככבדי שמיעה או חרשים (Gregory & Hartley, 1992; Padden, 1980).

לדברי אריקסון (Erikson, 1963) האדם עובר במהלך חייו שמונה שלבים התפתחותיים, כאשר ההתמודדות עם כל שלב תלויה באופן הגשמתו של השלב הקודם. מודל זה משלב בתוכו התייחסות רב ממדית לאספקטים אישיים, משפחתיים וחברתיים וגורס כי הסביבה הטבעית המשמעותית להתפתחותו של האדם הנה משפחתו וחבריו. לאור זאת, בעיות הכרוכות בסביבות אלו עלולות לפגוע ביכולתו של הילד להשלים בהצלחה את שלבי ההתפתחות השונים ולעבור משלב לשלב.

הסביבה המשפחתית והחברתית בה גדל הילד החרש שונה מזו של הילד השומע, ויתכן ויהיו לכך השלכות גם על תפקוד החרש בבגרותו. לא מן הנמנע כי השלכות אלו יתבטאו ביחסי החרש הבוגר עם משפחת המוצא וביכולתו ליצור היפרדות מהם (of self Differentiation) וכן ביכולתו להשלים את אחת המשימות ההתפתחותיות החשובות המצוינות על ידי אריקסון, היכולת ליצור יחסים אינטימיים זוגיים.

גם תיאוריות המשפחה כמערכת מדגישות את הקשר בין מידת ההיפרדות מההורים לבין תפקוד תקין כבוגר כולל היכולת לאינטימיות זוגית (Boszormenyi-Nagi & Spark, 1973; Bowen, 1990; Carson et al., 1991;Cebrik, 1988). Williamson, (1991) מתבסס בעיקר על התיאוריה של Bowen, (1990) כאשר הוא מדבר על תהליך האינדיבידואציה (Individuation) אותו האדם חייב לבצע על מנת לפתח בבגרותו:Personal Authority . לטענתו חייב האדם ל"הפרד" מהתפקיד הילדי על מנת לפתח זהות של בוגר עצמאי השולט על חייו. רק אז יוכל ליצור יחסים אינטימיים עם הוריו ועם בן המין השני. תהליך ההיפרדות עלול להיות בעייתי אצל אנשים חרשים בשל מספר גורמים: א) התלות שלהם בהוריהם השומעים הנמשכת גם בבגרותם. תלות זו מתחזקת בשל הקושי של ההורים, המגינים על ילדיהם בשל נכותם, להכיר ביכולותיהם ולאפשר להם לפתח עצמאות (Meadow-Orlans, 1990; Yura, 1987). ב) תחושת המחויבות של החרש להוריו, היות וההורים "שלמו" מחיר גבוה של השקעה בילדם במהלך חייו. (1973) Boszormenyi – Nagi and Spark, טענו כי תחושת המחויבות כלפי הדור הקודם עלולה לגרום לקשיים בתפקוד בבגרות באופן כללי ובמיוחד במערכת המשפחתית והזוגית. ג) הגנת היתר של ההורים, נמצא כי במשפחות בהן יש ילד מוגבל מידת ההיפרדות היתה נמוכה יותר בהשוואה למשפחות בהן הילדים היו בריאים, היות וההורים נטו להגנתיות יתר והילדים לתלות רבה יותר בהם (; Yura, 1987 Smith, et al, 1998). הגנה זו שונה בקרב הורים שומעים ובקרב הורים חרשים. הורים שומעים אשר נולד להם ילד חרש, אינם מודעים ליכולות האמיתיות של ילדם לכן הם נוטים להגנתיות יתר, ובכך גם מקשים על תהליך ההיפרדות של הילד מהם. במשפחות בהן גם ההורים חרשים המצב שונה. מחקרים הראו כי הורים אלו יוצרים סביבה משפחתית שונה, המושתתת על עצמאות המותאמת יותר לגיל של הילד (Schlesinger & Meadow, 1972), דבר אשר עשוי לאפשר יכולת של היפרדות מותאמת ויכולת טובה יותר ליחסים זוגיים אינטימיים. מחקרים אשר בדקו את הקשר בין ילדים חרשים להוריהם, דווחו על קשר ישיר בין סגנון ההתמודדות של ההורים עם חרשות ילדם לבין תפקודו של הילד החרש במישורי חיים שונים (Calderon ,Greenberg & Kusche, 1991;Hadadian & Rose, 1991; Schlesinger & Meadow, 1972).

אם כך, יתכן כי ימצאו הבדלים במידת ההיפרדות של חרשים לעומת שומעים, וכן בין חרשים בעלי משפחות שונות: שומעות או חרשות. הבדלים אלו יבואו לידי ביטוי, על פי התיאוריות המשפחתיות, גם ביכולתם של החרשים ליצור יחסים אינטימיים זוגיים.

על פי התיאוריה הפסיכו-סוציאלית של אריקסון (Erikson, 1963), השלמת המשימות ההתפתחותיות תלויה גם בהשגת משימות אישיות, כגון: פתוח הערכה עצמית, וחברתיות: פתוח זהות חברתית בוגרת. שני משתנים אלו, בנוסף למשתנה המשפחתי המצוין לעיל, מהווים תנאי להשגת המשימה הבוגרת: פתוח יחסים אינטימיים זוגיים.

הערכה עצמית – self-esteemהנה: סך כל הדעות והרגשות שיש לאדם כלפי עצמו, כאשר הוא מתייחס אל ה- self כאל אובייקט. (Baumeister, 1999; Blascovich & Tomaka, 1991; Elliott, 2001; Rosenberg, 1979 ). משתנה זה נחקר רבות בעשורים האחרונים. אחת הסיבות השכיחות לעניין הרב בתחום קשורה להנחה כי העלאת הערך העצמי אצל ילדים ובוגרים עשויה לתרום לשיפור בתפקודים שונים בחיי הפרט. מחקרים אחרים הראו כי אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה התמודדו ביתר יעילות עם כישלון ופתחו חוסן נפשי גבוה יותר (Shrauger & Rosenberg, 1970; Shrauger & Sorman, 1977 ). כמו כן נמצא כי אנשים אלו תפקדו טוב יותר בבית הספר (Covington, 1989) , בעבודה (Goh & Mealiea, 1984) ובמישורי חיים אחרים (Bachmann, 1970; Freedman, 1978; Headey & Wearing, 1988). לעומת זאת אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה היו רגישים ופגיעים יותר במצבי חיים שונים (Campbell, Chew, & Scratchley, 1991), ניתנים ביתר קלות להשפעה סביבתית ופחות עמידים וחסינים (Brockner, 1984). ) בקרב החרשים נמצא קשר ישיר בין מידת הערכה העצמית לבין משתנים שונים כגון: סוג המשפחה בה חי החרש, וסוג הזהות החברתית שלו (Bat-Chava, 1993; 2000; Desselle, 1994; Weinberg & Sterritt, 1986 ). יתכן ואנשים אשר יצליחו לפתח הערכה עצמית גבוהה יותר ייפרדו בבגרותם ביתר הצלחה מהוריהם ויפתחו יחסים אינטימיים בוגרים עם בני זוגם.

פתוח הזהות החברתית הנו מרכיב מרכזי ביכולת התפקוד של האדם. החברה מהווה מערכת תמיכה המאפשרת לאדם לרכוש מיומנויות התמודדות ולפתח את זהותו העצמית, מכיוון שכך יש להניח שבקרב החרשים תהיה בעייתיות בתחום זה. אחוז גבוה ביותר מקרב החרשים חיים כמיעוט בתוך משפחותיהם (ב- 90% מהמקרים הוריהם שומעים), מצב המקשה עליהם לפתח זהות אישית מותאמת למוגבלותם. יותר מכך, באותם מקרים בהם הסביבה המשפחתית מתקשה להתמודד עם חרשות הילד, ומנסה בכל דרך אפשרית ל"תקן" את הליקוי על ידי טיפולים אודיולוגים שונים והתנגדות לתקשורת מותאמת בשפת סימנים, חש הילד החרש כי עליו לחיות בשקר ולהיות מה שאיננו (Bat-Chava, 1994;2000) כלומר שומע. אחד המרכיבים העשויים לסייע לאדם החרש לפתח זהות חברתית מותאמת ושליטה על חייו הבוגרים, הוא הקשר עם קבוצת השווים – קהילת החרשים. במקרה זה נמצא כי הזדהות חברתית כחרש תוך שמירה גם על קשר עם הקהילה השומעת, מסייעים ליצירת הערכה עצמית חיובית יותר ( Bat-Chava, 1993, 1994). אם כך, יתכן כי הערכה עצמית זו, וזהותו החברתית המותאמת, יחזקו את בטחונו האישי של החרש הבוגר.

לסיכום: אחד המרכיבים המצביעים על הסתגלות לחברה ותפקוד תקין כבוגר, הינו היכולת ליצירת קשרים אינטימיים. במחקר זה ברצוננו לבדוק את יכולתו של החרש ליצור יחסים אינטימיים ולבחון האם תהליך ה דומה לתהליך האוניברסלי הקיים בקרב שומעים.

בחרנו לבחון כיצד האינטימיות מושפעת מהיכולת להיפרדות מההורים (בהתבסס על התיאוריות המשפחתיות). אולם, בניגוד למחקרים קודמים בחרנו לבסס את הבדיקה לא רק על תהליכים משפחתיים (היפרדות – אינטימיות) אלא גם על מרכיבים חברתיים-תרבותיים (זהות חברתית, תקשורת עם הסביבה) ומרכיבים אינדיבידואליים (הערכה עצמית).

מחקר זה יאפשר ראייה שלמה יותר של החרש בכל תחומי תפקודו: אישי, זוגי, משפחתי וחברתי.

מטרות המחקר

למחקר מטרות תיאורטיות שנועדו לבחון מרכיבים אוניברסליים בכלל ומרכיבים הקשורים לאוכלוסיית החרשים בפרט:

1. לבדוק האם הקשרים האוניברסליים אשר פורטו לעיל בהתייחס לקשר בין היפרדות לאינטימיות, מתקיימים גם כאשר מדובר באכלוסיה ייחודית: החרשים.

2. לבדוק מהם המשתנים המנבאים את מידת האינטימיות הזוגית: המשתנים המשפחתיים,החברתיים או האישיותיים.

וכן מטרות יישומיות:

3. להצביע על כיוונים לטיפול ומניעה בקרב אוכלוסית החרשים.

השערות המחקר

1. חרשים יבטאו מידה נמוכה יותר של היפרדות מהוריהם, מידה נמוכה יותר של אינטימיות זוגית ומידה נמוכה יותר של הערכה עצמית בהשוואה לשומעים.

2. ככל שההיפרדות גבוהה יותר רמת האינטימיות עם בן/בת הזוג גבוהה יותר.

3. ככל שהערכה העצמית גבוהה יותר, תמצא מידה גבוהה יותר של היפרדות מההורים ואינטימיות זוגית גבוהה יותר.

4. חרשים בעלי סוג משפחה חרשת יבטאו מידה גבוהה יותר של היפרדות מההורים, מידה גבוהה יותר של אינטימיות והערכה עצמית גבוהה יותר בהשוואה לחרשים בעלי סוג משפחה שומעת.

5. חרשים בעלי הזדהות חברתית-תרבותית כפולה, יבטאו מידה גבוהה יותר של היפרדות מההורים, מידה גבוהה יותר של אינטימיות והערכה עצמית גבוהה יותר, בהשוואה לחרשים בעלי הזדהות חברתית-תרבותית חרשת או שומעת לפי סדר זה.

השיטה

אוכלוסית המחקר

לצורך המחקר ניסינו לאתר את אוכלוסיית החרשים בארץ בין הגילים ~ 30- 50. החרשים מהווים כ- 1/1000 מהאכלוסיה בכל טווח הגילים, ובגילאים הנדרשים לצורך מחקר זה כ- 450 אנשים.

קבוצת המחקר כוללת 101 נחקרים חרשים, בטווח גילאים: 28-51 שנים (ממוצע – 37.8 וסטיית תקן – 6.03). קבוצת הביקורת כוללת 57 נחקרים שומעים, בטווח גילאים: 24-52 (ממוצע – 38.8 וסטיית התקן – 8.9). לא נמצא הבדל מובהק בין שתי קבוצות המחקר במשתנה הגיל.

הנחקרים החרשים אותרו מאזור המרכז, חיפה וירושלים ואילו קבוצת הביקורת אותרה בעיקרה מאזור המרכז.

טבלה מספר- 1 מציגה את התפלגות קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת על פי המאפיינים האישיים. כמו כן מוצגים בטבלה ניתוחי X² אשר נעשו לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות.

הממצאים המפורטים בטבלה מספר 1 מצביעים על כך כי לא נמצאו הבדלים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת במאפיינים הבאים: מגדר, ארץ לידה, מצב משפחתי, מספר שנות ההכרות עם בן/בת הזוג ומגורים ביחס למגורי ההורים. בשתי הקבוצות יש כ- 1/3 גברים ו- 2/3 נשים. מרבית הנחקרים בקבוצת המחקר (73.7%) ובקבוצת הביקורת (72%) נולדו בישראל והשאר באירופה (מחקר 13.1%, ביקורת 14%) או באסיה/אפריקה (מחקר 13.1%, ביקורת 14%). בקבוצת המחקר נמצאו כ- 80% נשואים לעומת כ- 75% בקבוצת הביקורת והשאר רווקים. שתי קבוצות המחקר דומות גם במספר שנות ההכרות עם בן/בת הזוג. כ- 60% מהנחקרים החרשים מכירים את בן/בת הזוג יותר מ- 10 שנים, לעומת כ- 70% בקרב השומעים. לא נמצא כאמור הבדל גם לגבי המרחק בין מקום מגוריהם לזה של הוריהם. בקרב החרשים 34% מהם גרים במרחק של יותר מ- 20 ק"מ מהוריהם, לעומת 50% אצל השומעים.

קבוצת המחקר שונה מקבוצת הביקורת בהשכלה ובתעסוקה. הנחקרים החרשים שונים באופן מובהק בהשכלתם מהנחקרים השומעים. ניתן לראות כי באכלוסיה החרשת יש אחוז גבוה יותר של בעלי השכלה יסודית בלבד (24.8% לעומת 10.5%) ואחוז נמוך יותר של בעלי השכלה על תיכונית (32.7% לעומת 52.6%). כמו כן נמצא הבדל בתעסוקה, כאשר אחוז גבוה (31.7%) מהנחקרים החרשים אינם עובדים ואילו בקרב השומעים יש אחוז גבוה יותר של עובדים מקצועיים (40.4% לעומת 25.8%). נתונים דומים נמצאו גם במחקרם של סלע וויזל (1992). הם דווחו על הבדל מובהק בין הנחקרים השומעים לחרשים בהשכלה בכיוון דומה לנמצא במחקר זה וכן דווח על אחוז גבוה של אבטלה (37.5%).

הנתונים המפורטים בטבלה מספר 2 מאפשרים התבוננות על מאפייני קבוצת המחקר בלבד.

מרבית הנחקרים אבדו את שמיעתם בלידה או סמוך אליה (88.1%) מסיבות גנטיות או מחלה/חבלה ונולדו להורים שומעים (ב- 90% מהמקרים שני ההורים שומעים). אחוז גבוה מהם מתקשרים עם סביבתם בשפת הסימנים או בשילוב עם דיבור (70.3%) ורק כרבע מהם למדו במסגרות חינוכיות רגילות (23.8%) ואילו השאר שולבו בבית ספר מיוחד לילדים חרשים או בכיתות שילוב. לרובם (82.2%) יש בן/בת זוג חרש/ת אולם לאחוז גבוה ביותר מקרב אוכלוסיית המחקר יש ילדים שומעים (90.7%). ממצאים אלו בהתייחס לגיל ההתחרשות, סיבת החרשות, מצב השמיעה של ההורים של הילדים ושל בן הזוג, סוג ביה"ס בו למדו וסוג התקשורת המועדפת דומים לנתונים אשר נמצאו במחקרים קודמים על האכלוסיה החרשת הבוגרת (סלע & ויזל, 1992, Mindel & Vernon, 1987 ; Moores, 1987 ;Lutterman, 1979 ; Freeman, 1981) ומחזקת את הטענה כי המדגם מייצג נאמנה את האכלוסיה החרשת אותה בודק מחקר זה.

כלי המחקר

במחקר הנוכחי השתמשנו בשלושה סוגי שאלונים: 1) שאלונים רגילים 2) שאלונים משוכתבים לעברית קלה 3) שאלונים מוסרטים בוידאו. בשל קשיי הבנת הנקרא של חלק נכבד מהנחקרים הפוטנציאליים החרשים, נאלצנו לבצע מספר פעולות על מנת להבטיח את הבנת השאלונים:

1. כל השאלונים, מלבד השאלון הדמוגרפי נכתבו בשני נוסחים: לגברים ולנשים.

2. כל השאלונים נכתבו בשני נוסחים: נוסח לאנשים שומעים ונוסח לאנשים חרשים. הנוסח לאנשים חרשים הוא תרגום הכלים לשפה המדוברת על ידם, אשר מאופיין בסגנון פשוט יותר של השפה. לשם כך, נתבקשה אישה חרשת מורה לחרשים במקצועה, לעבור על כל הכלים ולשכתב אותם בהתאם. לאחר מכן, הועבר התרגום לשיפוט של מורה חרשת נוספת אשר העירה מספר הערות סגנוניות משמעותיות אשר נלקחו בחשבון, וכן עבר את שיפוט אחת החוקרות אשר הנה בעלת ניסיון טיפולי רב עם אכלוסיה זו ושולטת בשפתם. הנוסח הסופי הוא פרי תהליך זה ומשקף את הייחודיות של האכלוסיה הנחקרת.

3. כל השאלונים תורגמו לשפת הסימנים וצולמו בוידאו, כאשר אדם השולט בשפת הסימנים סימן את כל השאלות, כך שכל הנחקרים החרשים ראו את אותן שאלות בצורה שווה. התשובות נאספו על ידי החוקרת ומראיינות נוספות השולטות בשפת הסימנים. כל השאלונים המוסרטים עברו תיקוף על ידי 4 שופטים חרשים השולטים בשתי השפות: עברית ושפת הסימנים. בהשוואה בין הנוסח המקורי לנוסחים האחרים נמצאה התאמה של 88.6% בין סוגי השאלונים. יחד עם זאת, היות והיו נחקרים אשר שיטה זו לא התאימה להם, נתנה להם אפשרות לענות על השאלונים בכתב, או בסיוע תרגום של השאלות לשפת הסימנים על ידי החוקרת עצמה או המראיינות החרשות.

במחקר נעשה שימוש בכלים הבאים:

1. שאלון דמוגרפי: השאלון הדמוגרפי נבנה לצורך מחקר זה על ידי החוקרות ואוסף מידע לגבי המשתנים הבאים:

פרטים אישיים: שם, תאריך לידה, ארץ מוצא, מין, מקום מגורים, מספר שנות לימוד, סוג בתי הספר בהם למד, סוג ההכשרה המקצועית, תעסוקה, ומצב משפחתי.

פרטים משפחתיים: האם ההורים בחיים, מצב משפחתי של האב, מצב משפחתי של האם ומקום מגורי ההורים.

מידע לגבי החרשות: גיל ההתחרשות, חרשות אצל ההורים, חרשות אצל האחים, חרשות אצל בן/בת הזוג, חרשות אצל הילדים, סוג התקשורת המועדפת על ידו עם אנשים שומעים, סוג התקשורת המועדפת על ידו עם אנשים חרשים וסוג התקשורת עם ההורים.

באמצעות שאלון זה, קבלנו מידע אודות המשתנה: סוג המשפחה – מצב השמיעה של ההורים וסוג התקשורת בין החרש לבינם.

בנוסח לאנשים שומעים הוצאו מספר שאלות המתייחסות לחרשות ולאופן התקשורת של הנחקר עם אנשים אחרים בתוך ומחוץ למשפחתו.

2. שאלון לבדיקת הזהות החברתית-תרבותית של החרש – הזהות החברתית- תרבותית נבדקה באמצעות השאלון "Deaf Identity Scale" של Weinberg and Sterritt (1986).

השאלון בנוי משלושה תת-שאלונים: זהות שומעת, זהות חרשת וזהות כפולה. כל אחד מתת-השאלונים מכיל חמש אמירות לגביהן על הנחקר להחליט עד כמה הן מתאימות לו או לא. הנחקר עונה לכל אחת מהשאלות בתשובה של כן או לא. הניקוד מתקבל על יד סיכום התשובות של הנחקר לגבי כל אחד מתת-השאלונים. זהותו החברתית-תרבותית של הנחקר היא זו אשר קבלה את הניקוד הגבוה ביותר.

בבדיקת המהימנות במחקר של Weinberg and Sterritt (1986) נמצא אלפא של קרונבך: 60. לזהות שומעת, 50. לזהות חרשת, ו- 72. לזהות כפולה, ואילו במחקרם של Cole and Edelmann, (1990) נמצא אלפא של קרונבך : 69. לזהות שומעת, 70. לזהות חרשת, ו- 78. לזהות כפולה.

במחקר זה תורגם השאלון מאנגלית על ידי שני שופטים דוברי אנגלית על בוריה. התהליך כלל תרגום לעברית, חזרה לאנגלית ושוב לעברית, תוך התאמה מלאה בין הניסוחים.

בבדיקת מהימנות הכלי במחקר זה נמצאו ערכי אלפא של קרונבך: 61. לזהות שומעת, 68. לזהות חרשת ו- 51. לזהות כפולה.

3. שאלון לבדיקת מידת הערכה העצמית – הערכה העצמית נבדקה באמצעות השאלון –

SES – "Self Esteem Scale" אשר פותח על ידי Rosenberg (1979). הכלי תורגם לעברית על ידי א. נדלר ואחרים ב- 1985, והיה בשימוש רב במחקרים שונים עם אוכלוסיות מגוונות בארץ (שיליאן, 1982; קרן, 1994; הרינגל, 1996; Hobfoll, Nadler & Leiberman, 1986). מטרת הכלי היא לבדוק את הערכה העצמית הכללית של הנבדק. הכלי בנוי מעשרה פריטים, המתייחסים לתחושות והערכות הפרט לגבי עצמו. לכל פריט מצורפת סקלת ליקרט 1-4 ועל הנחקר לענות באיזו מידה הוא: מסכים במידה רבה, מסכים, לא מסכים, בכלל לא מסכים, לגבי כל אחת מהשאלות. חמישה מתוך עשרת פריטי השאלון מנוסחים בכיוון החיובי (לדוגמא: "בסך הכל אני מרוצה מעצמי") וחמישה בכיוון השלילי (לדוגמא: "לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלל"). לשם קבלת ציון כללי על הערכה העצמית של הנחקר, יש להפוך את הציון לחמשת הפריטים השליליים ולאחר מכן מחברים את ציוני כל עשרת התשובות. טווח הציונים האפשרי נע בין 10 ל- 40. ציון גבוה מצביע על הערכה עצמית גבוהה.

המהימנות המדווחת על ידי מחבר הכלי במבחן test-retest כעבור שבועיים, הנה: .88 (Rosenberg, 1979), ואילו Fleming and Courtney, (1984) מדווחים על ערכים של .82 במבחן דומה. אולשנסקי-הורביץ, (1996) אשר השתמשה בכלי בעברית, מדווחת על מהימנות של .83 .

תוקף – מחקרים אחדים מדווחים על תוקף מבנה המראה קשר בין כלי זה לכלים דומים ומשתנים רלוונטים כגון: ביטחון עצמי, פולולריות וכדומה (Demo, 1985; Fleming and Courtney, 1984 Lorr and Wunderlich, 1986).

בבדיקת מהימנות הכלי במחקר זה נמצא אלפא של קרונבך: 73. .

4. שאלון לבדיקת ההיפרדות מההורים – ההיפרדות מההורים נבדקה באמצעות השאלון MIS – "The Multigenerational Interconnectedness Scale" אשר פותח על יד Gavazzi and Sabatelli, (1987). הכלי תורגם לעברית על ידי טל, (1992).

מטרת הכלי היא להעריך את רמת התפקוד העצמאי והבלתי תלוי של הפרט מההורים. כפי שפורט, אדם אשר הצליח לבצע היפרדות בוגרת מהוריו, מסוגל לתפקד באופן עצמאי מבלי להיות מבוקר ומופעל על יד האחרים ובלי לקחת על עצמו אחריות לא מותאמת על אחרים המרכיבים את המערכת המשפחתית (Bowen, 1990; Kerr, 1981). פעילות עצמאית זו תתבטא בשלושה מישורים מרכזיים: כלכלי, תפקודי ופסיכולוגי-רגשי (Meyer, 1980). שאלון זה אמנם בודק את שלושת הממדים המוזכרים, תוך ניסיון להעריך את הקשרים הבין דוריים בין האדם הבוגר להוריו.

הכלי מורכב מ- 31 פריטים המתארים סיטואציות הקשורות למישורים שהוזכרו. לכל פריט מצורפת סקאלת ליקרט 1-7 ועל הנבדק לתאר באמצעותה את שכיחות התופעה המתוארת לגביו. (-1 התופעה מתרחשת בשכיחות גבוהה; -7 אף פעם אינה מתרחשת).

עקרון הצינון – ציון נמוך בשאלון MIS יהווה מדד למידה נמוכה של היפרדות מההורים ואילו ציון גבוה בשאלון זה יהווה מדד למידה גבוהה של היפרדות מההורים.

המהימנות אשר מדווחת על יד מחברי הכלי (1988) ,(1990) ,(1987) Gavazzi and Sabatelli, הנה: אלפא של קרונבך בין – .87 – .85 לכל 31 הפריטים.

טל, (1992) מדווח על מהימנות נפרדת לכל אחד מהממדים: הממד הפסיכולוגי – .89 ; הממד הכלכלי – .87 ; הממד התפקודי – .87 . ממצאים אלו מחזקים את דיווחי מחברי הכלי.

תוקף: בניסיון לתקף את הכלי מציגים החוקרים תוקף מבנה – הקשר בין מכשיר המדידה למשתנים רלוונטיים כגון גיל, מצב מגורים ויחסים חברתיים. ההנחה היא שציון גבוה בשאלון MIS משקף מידה גבוהה של היפרדות מההורים המתאימה ושכיחה יותר אצל אנשים מבוגרים כפי שגם צוין לעיל (Williamson, 1991). ציון נמוך משקף רמה נמוכה של היפרדות מההורים וזו מתאימה ושכיחה יותר בקרב אנשים צעירים.

בבדיקת מהימנות הכלי במחקר זה נמצאו ערכי אלפא לכל אחד מהממדים: 79. לממד הפסיכולוגי, 79. לממד הכלכלי ו- 74. לממד התפקודי.

5. שאלון לבדיקת האינטימיות הזוגית – האינטימיות הזוגית נבדקה באמצעות השאלון – "שאלון היכולת האינטימית" שחובר על ידי שהרבני, (Sharabany,1974), ועבר עיבוד לאכלוסיה המבוגרת על ידי הרשלג, (1984) . בשאלון המקורי 32 פריטים המחולקים לשמונה מדדי תוכן, בהתאמה למדדים אשר אתרה שהרבני כמרכיבים את הקשרים האינטימיים. במסגרת עיבוד השאלון והתאמתו לבדיקת מושג האינטימיות אצל האכלוסיה הבוגרת, הוספו על ידי הרשלג, (1984) שני מדדים נוספים ושאלון זה מורכב מ- 39 שאלות. 32 מהוות את השאלון המקורי של שהרבני, ואילו 7 השאלות הנוספות הוספו על ידי הרשלג. 4 שאלות מתייחסות לקשרים המיניים בין שני הזוג הבוגר, ו- 3 שאלות נוספות מתייחסות ליכולת לשאת תסכולים ומצבי קונפליקט ביחסים עם בן/בת הזוג.

הנבדק מציין את תשובתו על גבי סולם בן שש דרגות. בהתאם להרגשתו כלפי בן-זוגו. הדרגות בסולם הן: 6 – המשפט הנאמר מתאים ביותר לחוויה שלך בקשר; 1 – המשפט לגמרי לא מתאים לחוויה שלך בקשר.

עקרון הצינון- ניתן לקבל ציון כללי לכל השאלון על ידי חישוב ממוצע הציונים של כל הפריטים בשאלון. כמו כן, ניתן לחשב בנפרד ציון לכל אחד מהמדדים המרכיבים את השאלון כאשר אז הציון הנו ממוצע של ארבעת הפריטים המרכיבים את אותו מדד.

מהימנות הכלי המדווחת על ידי המחברת (Sharabany,1974) נעה בין .72 לבין .77 אלפא של קרונבך. טל, (1992) אשר השתמש בכלי המותאם לאכלוסיה הבוגרת מדווח גם כן על בדיקת מהימנות נפרדת לכל אחד הממדים הנעה בין 56. לבין 76.. עקביות פנימית בין כל אחד מהפריטים עם הציון הכולל של השאלון נבדקה על ידי חישוב מקדמי מתאם בין כל אחד מארבעים הפריטים והציון הכללי. כל הממצאים נמצאו חיוביים ונעים בין .2 לבין .73 .

המחברת מדווחת על תקפות הכלי לאחר שנערכו לו תוקף מבנה – בסיוע שלשה מומחים מתחום הפסיכולוגיה אשר התבקשו למיין את הפריטים לממדים השונים. השופטים הסכימו במידה מוחלטת לגבי 28 פריטים מתוך ה- 32. כמו כן נערך תוקף קריטריון תוך בדיקת הקשר בין הציון בשאלון לגבי החבר הטוב ביותר לעומת האחרים. כצפוי נמצא כי ציון האינטימיות כלפי החבר הטוב ביותר היה גבוה יותר (Sharabany, 1994). השאלון תוקף גם לאחר התאמתו לאכלוסיה הבוגרת על ידי הרשלג, 1984 באמצעות: א) תוקף תוכן. ובאמצעות תוקף קריטריון.

בבדיקת מהימנות הכלי במחקר זה נמצאו ערכי האלפא המפורטים בטבלה מספר 3 למדדים השונים המרכיבים את השאלון. כמו כן במספר מדדים בהם נמצאו ערכי האלפא נמוכים, שופרו התוצאות על ידי הוצאת פריטים אשר המתאם בינם לבין הציון הכללי היה נמוך.

תהליך גיוס הנחקרים החרשים:

תהליך איתור וגיוס הנחקרים היה מורכב וארוך מהצפוי. למרות ההכרות הקרובה של אחת החוקרות עם האכלוסיה הנחקרת לא נצפו כל הקשיים ומורכבותם טרום המחקר. לכן העובדה כי הצלחנו לאתר כ- ¼ מהאכלוסיה הרשומה, היתה מעבר לציפיותנו.

תהליך האיתור וגיוס הנחקרים כלל את השלבים המפורטים להלן:

1. החוקרות פנו בכתב אל הנהלת אגודת החרשים בישראל (אח"א) לשם קבלת הסכמתם לפנות אל חברי הארגון בבקשה להשתתף במחקר. בדרך זו אותרו ברישום הממוחשב באח"א כ- 450 אנשים בגילאים הנדרשים מכל רחבי הארץ, אליהם פנה היו"ר בכתב לשם קבלת הסכמתם להעביר את פרטיהם לחוקרות. מתוך פניה זו הוחזרו סה"כ כ- 25 מעטפות. גם מספר זה צומצם ל- 18 בעקבות פנייה ישירה של אל כלל הנענים לשם קביעת מועד למפגש אישי. לאור זאת, הוחלט לנסות ולגייס נחקרים גם באמצעים אחרים אשר יפורטו להלן.

2. נעשתה פנייה ישירה אל מספר יושבי ראש מועדוני החרשים השייכים לאח"א, בבקשה להתארח אצלם על מנת להסביר את מטרת המחקר לחברי המועדון ולנסות לאתר ולגייס נחקרים נוספים. התקבלו תשובות חיוביות מיו"ר הסניפים הבאים: תל-אביב, חיפה, ראשון לציון, חולון, אשדוד, נתניה, לוד, פתח-תקווה, ירושלים והרצליה. בשיטה זו הצלחנו להגיע אל מרבית הנחקרים.

3. נעשתה פנייה אל נחקרים פוטנציאליים באמצעות אתר אינטרנט המיועד לחרשים. אתר זה משמש בעיקר את האכלוסיה הצעירה יותר, ובעלת השכלה גבוהה יותר בהשוואה לחברי אח"א. בשיטה זו אותרו כ- 15 נחקרים.

4. נעשתה פנייה גם אל שני ארגונים נוספים, "בקול" ו"האוזן השישית", המאגדים בתוכם אנשים בעלי ליקוי בשמיעה, בעיקר אנשים אשר מתקשרים בצורה האורלית ואינם שולטים היטב בשפת הסימנים. בשיטה זו אותרו מספר קטן של נחקרים נוספים.

5. נעשתה פנייה אישית אל אנשים אשר אחת החוקרות או המראיינות החרשות הכירו הכרות קודמת, תוך ניסיון לשכנעם לקחת חלק במחקר. בדרך זו אותרו לא מעט נחקרים, אשר מרביתם מלאו את השאלונים לבד והחזירו אותם בדואר.

6. המרואיינים אשר שתפו פעולה התבקשו לסייע באיתור וגיוס נחקרים נוספים מבין חבריהם.

תהליך גיוס קבוצת הביקורת – הנחקרים השומעים מתוך רצון להגיע אל קבוצת ביקורת בעלת מאפיינים סוציו-דמוגרפיים דומים, החלטנו לפנות אל תלמידים בקורסים שונים במסגרת ביה"ס המרכזי לעובדי רווחה בת"א וכן מקרב עובדי פנימיות. החוקרות בקשו את הסכמתם לקחת חלק במחקר ורק אותם נחקרים אשר התנדבו למשימה מלאו את השאלונים בכוחות עצמם. מתוך כ- 80 פניות, מלאו את השאלונים 57 נחקרים בלבד.

אופן מילוי השאלונים על ידי הנחקרים החרשים

בפני הנחקרים החרשים עמדו כמה אפשרויות בחירה. בשלב הראשון היה עליהם לבחור מהו נוסח השאלון אותו ברצונם למלא – נוסח רגיל או נוסח משוכתב לעברית קלה. בשלב השני הם התבקשו לבחור את אופן מילוי השאלון כאשר עמדו בפניהם מספר אפשרויות: למלא את השאלונים בכוחות עצמם, בליווי תרגום סימולטני לשפת הסימנים הניתן על ידי המראיינת, או לצפות בשאלות המוקרנות בוידאו ולתת את תשובתם למראיינת בשפת הסימנים.

הנחקרים אשר העדיפו למלא את השאלונים בכוחות עצמם, מלאו אותם בביתם והחזירו בדואר לחוקרת במעטפה מבוילת, או מלאו בנוכחות המראיינת בביתם או במועדון החרשים. הנחקרים אשר דרשו סיוע מהמראיינות, מלאו אותם בנוכחותן ובדרגות שונות של העזרות. מילוי של שאלוני המחקר לקח בין 30-60 דקות לכל אחד מהנחקרים.

להלן פירוט בחירותיהם:

סוג השאלון: רגיל – 58 נחקרים אשר מהווים 57.4%

משוכתב – 43 נחקרים אשר מהווים 42.6%

אופן מילוי השאלונים: לבד – 45 נחקרים = 44.6%

בסיוע מראיינת 54 נחקרים = 53.4%

צפייה בוידאו 2 נחקרים = 2.0%

לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס לסוג השאלון שמולא ואופן המילוי, ולכן נתייחס אליהם כקבוצה אחת.

אופן מילוי השאלונים על ידי קבוצת הביקורת

הנחקרים השומעים מלאו את השאלונים הרגילים בכוחות עצמם, בכיתת הלימוד או בביתם לפי בחירתם. החוקרת/המראיינת היתה נוכחת בעת מילוי השאלונים במסגרת כיתת הלימוד וענתה על שאלות הבהרה של חלק מהנחקרים. הנחקרים אשר מילאו את השאלונים בביתם החזירו אותם מלאים לחוקרות.

תוצאות

בחלק הראשון יובאו ממצאי המחקר המתייחסים להשערות המתמקדות בהבדלים בין קבוצת המחקר החרשים וקבוצת הביקורת השומעים, ובקשרים בין המשתנים בשתי הקבוצות. בהמשך יוצגו ממצאים המשווים בין תת קבוצות של קבוצת המחקר – חרשים בנים להורים חרשים או שומעים, בעלי זהות חברתית תרבותית חרשת או שומעת וכדומה.

א. הבדלים בין קבוצות המחקר

הבדלים בין קבוצות המחקר במשתני המחקר – היפרדות, אינטימיות והערכה עצמית

השערת המחקר הראשונה מתייחסת להבדל בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת בהתייחס להיפרדות, לאינטימיות והערכה עצמית, שלשת המשתנים אשר נבדקו בשתי קבוצות המחקר. לפי ההשערה החרשים יבטאו מידה נמוכה יותר של היפרדות מהוריהם, מידה נמוכה יותר של אינטימיות זוגית ומידה נמוכה יותר של הערכה עצמית בהשוואה לשומעים. לבדיקת השערה זו נעשו שלושה ניתוחי MANOVA חד כיווניים: למדדי ההיפרדות, למדדי האינטימיות ולהערכה העצמית.

להלן יובאו הממצאים בהתייחס לכל אחד מהתחומים.

היפרדות

שלשה מדדים מבטאים את ההיפרדות מההורים: רגשי, כלכלי ותפקודי. בכל אחד מהם טווח הציונים הוא 7-1 כך שככל שהציון גבוה יותר מידת ההיפרדות מההורים גבוהה יותר.
בניתוח ה- MANOVA לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות, F(3,147)=1.82;P>.05. הממוצעים וסטיות התקן של שתי קבוצות המחקר בשלושת מדדי ההיפרדות, וכן תוצאות ניתוחי השונות שנעשו לכל מדד בנפרד מוצגים בטבלה מספר 4.

מטבלה מספר 4 ניתן לראות שבניתוחי השונות שנעשו בכל מדד בנפרד לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות, אם כי ניתן לראות כי ההיפרדות הכלכלית בקבוצת החרשים מוערכת כגבוהה יותר.

ממצאים אלו אינם תומכים בהשערת המחקר.

בנוסף נעשו ניתוחי שונות 2×2 (קבוצה x מין, קבוצה x גיל) וזאת במטרה לבדוק האם בהתייחס לכל מגדר וגיל בנפרד יימצאו הבדלים בין שתי קבוצות המחקר. בניתוחים אלו לא נמצאה אינטראקציה מובהקת של קבוצה x מגדר, F(3,145)=.84;P>0.05, וכן לא נמצאה אינטראקציה מובהקת של קבוצה x גיל, F(3,138)= .35;P>0.05. כלומר, גם בהפרדה לתת קבוצות לא נמצא הבדל בין החרשים לשומעים.

אינטימיות

משתנה זה בוטא באמצעות עשרה מדדים שונים. בניתוח ה MANOVA – להשוואה בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת נמצא הבדל מובהק, F(10,137)= 2.59; P<0.01. הממוצעים וסטיות התקן וכן תוצאות ניתוחי השונות שנעשו לכל מדד מוצגים בטבלה מספר 5.על פי הממצאים המוצגים בטבלה מספר 5 נראה כי בניתוחי השונות שנעשו בכל אחד מהמדדים בנפרד נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות המחקר ב- 4 המדדים הבאים: (2)לדעת להרגיש; (6)לקחת, לבקש עזרה; (8)אמון ונאמנות; (9)קרבה רגשית בתחום המיני.

מתרשים מספר 1 ניתן לראות שבכל המדדים הללו ממוצעי קבוצת הביקורת גבוהים מאלו שבקבוצת המחקר, קרי האינטימיות גבוהה יותר בקרב השומעים בהשוואה לחרשים. ממצאים אלו מאוששים את השערת המחקר על פיה האינטימיות בקרב השומעים תמצא גבוהה יותר מזו של החרשים.

תרשים מספר 2: ממוצעים של מדדי האינטימיות בקרב קבוצת המחקר והביקורת

סדרה מספר 1 – קבוצת המחקר

סדרה מספר 2 – קבוצת הביקורת

גם בתחום זה נעשו ניתוחי שונות 2 x 2 לבדיקת ההבדלים בין הקבוצות לפי מגדר ומין. לא נמצאה אינטראקציה מובהקת קבוצה x מגדר, F(10,135)=1.34;P>0.05 ואף לא אינטראקציה מובהקת של קבוצה x גיל, F(10,128)= .81; P>0.05 .

הערכה עצמית

בתחום זה נבדק מדד אחד בלבד, כאשר טווח הציונים נע בין 1-4. ציון גבוה מצביע על הערכה עצמית גבוהה ואילו ציון נמוך על הערכה עצמית נמוכה.

במטרה לבדוק האם קיימים הבדלים בין 2 קבוצות המחקר נעשה כאמור ניתוח שונות חד כיווני. בניתוח זה נמצא הבדל מובהק בין 2 קבוצות המחקר, F(1,156)=30.99;P<0.001 . נראה כי בקבוצת החרשים הערכה עצמית נמוכה יותר,= 2.96 SD=.44 M בהשוואה לשומעים, M=3.34 SD=.35. בניתוחי שונות 2x 2 לבדיקת האינטראקציה של קבוצה x מין, קבוצה x גיל, לא נמצאה אינטראקציה מובהקת של קבוצה x מין, F(1,154)=1.66;P>0.05 ואף לא נמצאה אינטראקציה מובהקת של קבוצה x גיל, F(1,146)=.89;P>0.05.

לסיכום, הממצאים שהובאו עד כה מאוששים באופן חלקי בהשערה הראשונה. נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס לאינטימיות אך לא בהיפרדות. בקרב קבוצת הביקורת נמצאו ערכים גבוהים יותר באינטימיות בהשוואה לאלו שנמצאו בקבוצת המחקר כפי ששוער, וכן נמצא כי הערכה העצמית בקרב החרשים נמוכה בהשוואה לשומעים.

ב. הקשר בין משתני המחקר

הקשר בין ההיפרדות והאינטימיות בשתי קבוצות המחקר

ההשערה השניה מתייחסת לקשר שבין ההיפרדות מההורים לבין האינטימיות הזוגית, כך שככל שההיפרדות גבוהה יותר רמת האינטימיות עם בן/בת הזוג גבוהה יותר. לצורך בדיקת ההשערה חושבו מתאמי פירסון. טבלה מספר 6 מציגה את הקשר בין מדדי ההיפרדות למדדי האינטימיות בהתייחס לכל קבוצה בנפרד.

משתני פירסון בין שתי קבוצות המשתנים לא נמצאו מובהקים לגבי כלל נבדקי המחקר. מאידך כאשר נעשתה הפרדה בין שתי קבוצות המחקר נמצאו מספר מתאמים מובהקים המוצגים בטבלה מספר 6 .

בקבוצת המחקר נמצאו מתאמים מובהקים בין כנות וספונטניות, בלבדיות ופרטיות, והפעילויות המשותפות לבין ההיפרדות הרגשית, בעוד שבקבוצת הביקורת מתאמים אלו לא היו מובהקים. מאידך בקבוצת הביקורת נמצאו מתאמים מובהקים בין לדעת להרגיש ופעילויות משותפות לבין ההיפרדות התפקודית, בעוד שבקבוצת המחקר נמצא מתאם מובהק רק בין לקחת לבקש עזרה ובין ההיפרדות התפקודית. כל המתאמים הללו נמצאו חיוביים כך שנראה שנבדקים שיש להם היפרדות רגשית או תפקודית גבוהים יותר הם בעלי רמה גבוהה יותר של אינטימיות.

אולם בשל המספר המועט של מתאמים אשר נמצאו מובהקים, נעשתה בדיקה נוספת לאישוש התוצאות. לאור המספר הרב של המתאמים, נעשה תיקון BONFERRONI . על פי התיקון, מתאם מובהק נחשב רק אם רמת המובהקות הנה p<.002.

אף אחד מהמתאמים המוצגים בטבלה מספר 6 אינו מגיע לרמת מובהקות זו, ומכאן שהשערת המחקר לא אוששה.

הקשר בין הערכה העצמית לבין ההיפרדות והאינטימיות בשתי קבוצות המחקר

השערת המחקר השלישית מתמקדת בקשר שבין המשתנה הערכה עצמית למידת ההיפרדות מההורים והאינטימיות הזוגית בקרב שתי קבוצות המחקר. לבדיקת ההשערה חושבו מתאמי פירסון. מתאמים אלו חושבו במיוחד בשתי קבוצות המחקר על מנת לנסות ולבדוק האם קיימים הבדלים בין הנחקרים החרשים לשומעים בקשר שבין הערכה העצמית להיפרדות ולאינטימיות. טבלה מספר 7 מציגה את הקשרים בין הערכה העצמית לבין ההיפרדות וטבלה מספר 8 את הקשרים שבין הערכה העצמית לאינטימיות.

מטבלה מספר 7 נראה שנמצאו מתאמים מובהקים בשתי קבוצות המחקר בהתייחס לקשר שבין הערכה עצמית להיפרדות הרגשית אך לא נמצאו מתאמים מובהקים בין הערכה עצמית להיפרדות הכלכלית והתפקודית. נראה שככל שהערכה העצמית גבוהה יותר גדלה ההיפרדות הרגשית מההורים.

מטבלה מספר 8 נראה שהמתאמים של שתי קבוצות המחקר די דומים, חיוביים וברובם הגדול מובהקים, כך שניתן לאומר שככל שהערכה העצמית גבוהה יותר האינטימיות גבוהה יותר.

ממצאים אלו תומכים בהשערת המחקר כך שככל שהערכה עצמית גבוהה יותר ההיפרדות הרגשית גבוהה יותר אך לא לגבי ההיפרדות הכלכלית והתפקודית, וכן שככל שהערכה העצמית גבוהה יותר גבוהה היכולת לאינטימיות זוגית.

הקשר בין מאפיינים אישיים לבין משתני המחקר

בפרקים הקודמים היתה התייחסות לקשר שבין מאפיינים האישיים, מגדר וגיל לבין משתני המחקר. בנוסף לכך נבדקו מספר מאפיינים נוספים: המצב המשפחתי של הנבדקים, מרחק המגורים שלהם ממקום מגורי הוריהם ומשך הזמן שהם נמצאים בקשר עם בן הזוג הנוכחי.

במטרה לבדוק האם קיימים הבדלים בין רווקים לנשואים והאם הבדלים אלו שונים בקרב השומעים והחרשים. לשם כך נעשו ניתוחי MANOVA 2 X 2 (קבוצה x מצב משפחתי). בניתוחים אלו לא נמצאו הבדלים מובהקים על פי המצב המשפחתי ואף לא נמצאה אינטראקציה מובהקת של קבוצה x המצב המשפחתי. מאידך נמצא הבדל בין הרווקים לנשואים לגבי האינטימיות, F(10,135)=3.56; P<0.001 . הממוצעים וסטיות התקן שנעשו לכל מדד ומדד מוצגים בטבלה מספר 9. מהטבלה ניתן לראות שבניתוחי השונות שנעשו לכל מדד בנפרד נמצאו הבדלים מובהקים בכל המדדים. נראה שבכל מדדי האינטימיות הממוצעים גבוהים יותר בקרב הנשואים בהשוואה לרווקים.

כאמור נבדק לכל אחד מהנחקרים גם המרחק בין מגוריו למגורי הוריו וכן משך הזמן שהוא נמצא בקשר עם בן הזוג הנוכחי. במטרה לבדוק את הקשר בין שני מדדים אלו לבין ההיפרדות והאינטימיות חושבו מתאמי פירסון לכל קבוצת נבדקים בנפרד. המתאמים אשר נמצאו בהתייחס להיפרדות מוצגים בטבלה מספר 10.

מטבלה מספר 10 נראה שכל המתאמים שנמצאו מובהקים הינם שליליים. נראה שככל שמשך זמן הקשר הזוגי בקרב השומעים רב יותר אזי ההיפרדות הכלכלית פחות בולטת וככל שהמרחק ממגורי ההורים גדול יותר קטנה ההיפרדות הכלכלית. בהתייחס לחרשים, נמצא מתאם מובהק אחד בלבד בין ההיפרדות התפקודית לבין המרחק ממגורי ההורים, כך שככל שהמרחק גדול יותר ההיפרדות התפקודית פחות מורגשת.

בהתייחס לאינטימיות לא נמצאו מתאמים מובהקים בין משך הקשר הזוגי או המרחק ממגורי ההורים לבין מדדי האינטימיות, וכן לא נמצאו גם קשרים בין משתנים אלו להערכה העצמית.

ניתוחי רגרסיה להסבר השונות של האינטימיות

עד כה הוצגו הקשרים שבין המדדים השונים לבין האינטימיות בהתייחס לכל קבוצת מדדים בנפרד. נשאלת השאלה עד כמה כל המדדים יחדיו תורמים להסבר השונות של האינטימיות וכן האם יתכן שהקשרים בין המדדים השונים לאינטימיות תלויים במין או בגיל הנבדקים. שאלה נוספת היא האם יתכן שהקשר בין ההיפרדות לבין האינטימיות תלוי ברמת הערכה העצמית.

במטרה לבדוק שאלות אלו נעשו ניתוחי רגרסיה היררכית בהם המשתנה התלוי היה מדד האינטימיות הכללית*. בצעד הראשון של הרגרסיה הוכנסו המאפיינים האישיים של מין וגיל. הכנסת המשתנים היתה כפויה (כלומר לפי רגרסיה בו זמנית). בצעד השני הוכנסו מדדי הערכה העצמית וההיפרדות ובצעד השלישי הוכנסו האינטראקציות של המשתנים הדמוגרפיים x הערכה עצמית וההיפרדות וכן האינטראקציות של הערכה עצמית x היפרדות. לאור ההבדלים בין שתי קבוצות המחקר נעשו הניתוחים הללו בנפרד לכל אחת מהקבוצות.

* יש לציין שנעשו ניתוחי רגרסיה לגבי כל אחד מהמדדים של האינטימיות אולם הממצאים שהתקבלו דומים לממצאים של האינטימיות הכללית.

ג. הקשר בין המשתנים הייחודים לחרשים לבין ההיפרדות והאינטימיות

שתי ההשערות הבאות מתייחסות להבדלים בין משתני מחקר הייחודים רק לקבוצת המחקר. ההשערה הרביעית בודקת את ההבדלים בין חרשים בעלי סוג משפחה שונה לגבי ההיפרדות, האינטימיות הזוגית ומידת הערכה העצמית, ואילו ההשערה החמישית משווה בין חרשים בעלי זהות חברתית שונה בהתייחס לשלשת המשתנים: היפרדות, אינטימיות והערכה עצמית.

הבדלים בין חרשים בעלי סוג משפחה שונה לגבי מידת ההיפרדות, האינטימיות וההערכה העצמית

השערת המחקר הרביעית התייחסה לחרשים בלבד. על פי השערה זו חרשים בעלי סוג משפחה חרשת יבטאו מידה גבוהה יותר של היפרדות מההורים, מידה גבוהה יותר של אינטימיות זוגית ומידה גבוהה יותר של הערכה עצמית בהשוואה לחרשים בעלי סוג משפחה שומעת. המושג "סוג משפחה" כולל שני מדדים: חרשות אצל ההורים וסוג התקשורת בין החרש לבני משפחתו.

מבין הנחקרים החרשים רק ל- 14 מביניהם (13.9%), יש הורה אחד לפחות שהינו חרש לעומת 87 נחקרים (86.1%) להם שני הורים שומעים. בניתוח שונות בהתייחס להיפרדות לא נמצא הבדל מובהק בין שתי קבוצות אלו, F(3,95)=1.54;P>0.05 , אולם כפי שניתן לראות מתרשים מספר 2 ההיפרדות הרגשית בקרב הנחקרים שהינם בנים להורים שומעים נמצאה גבוהה יותר.

הבדלים בין חרשים בעלי סוג זהות חברתית תרבותית שונה לגבי ההיפרדות, האינטימיות והערכה העצמית

השערת המחקר החמישית מתייחסת להבדלים בין נחקרים חרשים בעלי זהות חברתית-תרבותית שונה במידת ההיפרדות שלהם מההורים, מידת האינטימיות והערכה העצמית. לפי השערה זו חרשים בעלי זהות כפולה יבטאו מידה גבוהה יותר של היפרדות, מידה גבוהה יותר של אינטימיות ומידה גבוהה יותר של הערכה עצמית, בהשוואה לחרשים בעלי זהות חרשת או שומעת לפי סדר זה. איתור שלשת הקבוצות נעשה באמצעות "שאלון זהות חברתית-תרבותית". בניתוח הממצאים התברר כי 28 נבדקים (27.7%) תפסו את עצמם כבעלי זהות חרשת, 69 נבדקים (68.3%) כבעלי זהות כפולה ורק 4 (4%) תפסו עצמם כבעלי זהות שומעת. לצורך בדיקת השערת המחקר נכללו 4 הנבדקים בעלי הזהות השומעת עם בעלי הזהות הכפולה, וזאת עקב המספר המועט של נחקרים בקבוצה זו.

לבדיקת השערת המחקר נעשו ניתוחי MANOVA חד כיווניים להשוואה בין שתי הקבוצות. בניתוחים אלו לא נמצא הבדל מובהק בין בעלי הזהות החברתית-תרבותית החרשת לזו הכפולה בהתייחס להתפרדותם מההורים, F(3,95)=1.30;p>0.05, לא בבדיקת האינטימיות, F(10,86)=.78;P>0.05 ואף לא בהערכה העצמית, F(1,99)=1.26;P>0.05. לצורך בדיקת ההשערה חושבו גם מתאמי פירסון בין שלשת מדדי שאלון הזהות החברתית-תרבותית לבין המשתנים השונים. נמצא מתאם מובהק בין הזהות כחרש לבין ההיפרדות התפקודית, r=.20;P<0.05 וכן בין משתנה זה לבין הערכה עצמית, r=-.27;P<0.05. ככל שהחרש תופס עצמו יותר כבעל זהות חרשת ההיפרדות התפקודית שלו גבוהה יותר ואילו הערכה העצמית נמוכה יותר.

ממצאים אלו אינם תומכים בהשערת המחקר על פיה ימצאו הבדלים בין נבדקים בעלי זהות חברתית-תרבותית שונה בהתייחס למידת היפרדותם מההורים, האינטימיות הזוגית והערכה העצמית, אולם נמצא מתאם מובהק בין הזהות החרשת להיפרדות התפקודית ולמידת הערכה העצמית.

על פי המודל העומד בבסיס המחקר הנוכחי, בקרב החרשים אמורים סוג המשפחה והזהות החברתית-תרבותית לתרום להסבר השונות של האינטימיות. במטרה לבדוק השערה זו נעשה בקרב קבוצה זו ניתוח רגרסיה נוסף שבו הוכנסו שני המדדים האלה כצעד רביעי לרגרסיה שהוזכרה לעיל. בניתוח רגרסיה זה נמצאה תרומה מובהקת רק של הזהות החברתית-תרבותית הכפולה, β=.18; p<0.05 כך שמשתנה זה מוסיף 3% להסבר השונות, ויחדיו ניתן להסביר 23% מהשונות המוסברת של האינטימיות. נראה שככל שהזהות הכפולה מאפיינת יותר את הנבדק האינטימיות שלו גבוהה יותר.

סיכום

מחקר זה בחן את ההבדלים בין הנחקרים החרשים לשומעים בהתייחס למשתנים: הערכה עצמית, היפרדות מההורים ואינטימיות זוגית. כמו כן נבדקו שני משתנים נוספים רק בקרב הנחקרים החרשים, המתייחסים לאספקטים ייחודיים לאכלוסיה: סוג המשפחה בה גדל החרש (חרשות אצל ההורים וסוג התקשורת בינו לבינם) והזהות החברתית-תרבותית אותה פתח בבגרותו.

בחינת תוצאות המחקר, בהתייחס להשערות שהועלו מצביעה על הממצאים הבאים:

1. השערת המחקר הראשונה התייחסה להבדלים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת, בהתייחס לשלשת המשתנים אשר נבחנו בשתיהם: היפרדות מההורים, אינטימיות זוגית והערכה עצמית. שוער כי החרשים יבטאו מידה נמוכה יותר בהשוואה לשומעים בשלשת המשתנים.

ממצאי המחקר מאששים באופן חלקי את ההשערה. נמצא כמשוער כי החרשים נמוכים מהשומעים בהערכתם העצמית וביכולתם ליצור אינטימיות זוגית. יחד עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות ביכולת ההיפרדות מההורים. ממצאי אלו תומכים באופן חלקי בתיאוריה הפסיכו-סוציאלית של אריקסון (Erikson, 1963) הטוענת להשפעה של הסביבה המשפחתית והחברתית בה גדל האדם, על תפקודו בבגרות. נראה כי החרשים אשר נבדלים מהשומעים בתהליכים התפתחותיים אלו, מצליחים פחות מהשומעים לפתח הערכה עצמית גבוהה, וכן יוצרים אינטימיות זוגית במידה נמוכה יותר.

2. ההשערה השניה בדקה את הקשר המדווח בספרות, הקושר בין מידת ההפרדות מההורים למידת האינטימיות הזוגית. על פי ההשערה, ככל שההיפרדות גבוהה יותר רמת האינטימיות עם בן/בת הזוג גבוהה יותר.

ממצאי המחקר תומכים באופן חלקי בהשערה, לאור המספר הקטן של מתאמים אשר נמצאו בין מדדי המשתנים בשתי קבוצות המחקר. עובדה זו מעלה ספקות לגבי קיומו של הקשר התיאורטי והמחקרי אשר דווח בספרות, בין היפרדות לאינטימיות. יחד עם זאת, לאור קיומם של מספר מתאמים, אין אפשרות לשלול לחלוטין הנחות תיאורטיות אלו.

3. השערת המחקר השלישית קשרה בין הערכה העצמית לבין ההיפרדות מההורים והאינטימיות הזוגית. שוער כי ככל שהערכה העצמית גבוהה יותר, תמצא מידה גבוהה יותר של היפרדות מההורים ואינטימיות זוגית גבוהה יותר.

בחינת תוצאות המחקר מראה , כי ככל שהערכה העצמית גבוהה יותר גבוהה ההיפרדות הרגשית של האדם, אולם לא ההיפרדות הכלכלית והתפקודית. כמו כן נמצא כמשוער כי ככל שההערכה העצמית גבוהה יותר גבוהה האינטימיות הזוגית. ממצאים דומים נמצאו בשתי קבוצות המחקר, ומחזקות במידה רבה ביותר את השערת המחקר ואת ההנחות התיאורטיות אשר עמדו בבסיס השערה זו. נראה כי ממצאים אלו מצביעים על קיומו של קשר בין משתנים אישיים – הערכה עצמית, משפחתיים – ההיפרדות וזוגיים – האינטימיות הזוגית, בדומה להנחות התיאורטיות של אריקסון.

4. השערת המחקר הרביעית בחנה אספקטים ייחודיים לאכלוסית החרשים. שוער כי חרשים בעלי סוג משפחה חרשת יבטאו מידה גבוהה יותר של היפרדות מההורים, מידה גבוהה יותר של אינטימיות והערכה עצמית גבוהה יותר בהשוואה לחרשים בעלי סוג משפחה שומעת.

ממצאי המחקר מראים כי נמצא קשר מובהק רק בין מידת ההיפרדות הרגשית לסוג המשפחה אולם בכיוון הפוך למשוער. לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות (סוג משפחה חרשת או שומעת) לגבי ההיפרדות הכלכלית והתפקודית וכן לא לגבי מידת האינטימיות והערכה העצמית. עובדה זו מעלה ספקות מסוימות לגבי ממצאים קודמים אשר הצביעו על השפעת סוג המשפחה על התפקוד של החרש. יחד עם זאת, המספר המועט של הנחקרים בעלי סוג משפחה חרשת, מקשים עלינו הסקת מסקנות פסקניות לגבי השערה זו.

5. גם השערה זו מתייחסת רק לאכלוסיה החרשת, ובוחנת בקרבה את הקשר בין אספקטים חברתיות למשתנים אישיים, משפחתיים וזוגיים. שוער כי חרשים בעלי הזדהות חברתית-תרבותית כפולה, יבטאו מידה גבוהה יותר של היפרדות מההורים, מידה גבוהה יותר של אינטימיות והערכה עצמית גבוהה יותר, בהשוואה לחרשים בעלי הזדהות חברתית-תרבותית חרשת או שומעת לפי סדר זה.

ניתוח תוצאות המחקר מראה כי לא נמצאו הבדלים בין תת הקבוצות המצוינות לגבי מידת הערכה העצמית, ההיפרדות מההורים והאינטימיות הזוגית, כפי ששוער. יחד עם זאת, נמצא מתאם מובהק בין הזהות כחרש להיפרדות התפקודית ולמידת ההערכה העצמית. כמו כן, כמו כן, נמצא כי ככל שהזהות הכפולה מאפיינת יותר את הנבדק, גבוהה יכולתו ליצור אינטימיות זוגית. ממצאים אלו אינם תומכים בהשערת המחקר אשר עשתה הבחנה בין חרשים בעלי זהות שונה לגבי המשתנים השונים. יחד עם המצאותם של המתאמים המדווחים, מחזקת את ההנחות התיאורטיות הקושרות בין אספקטים חברתיים כגון סוג הזהות החברתית לבין אספקטים אישיים – הערכה העצמית, למשפחתיים – מידת ההיפרדות התפקודית וזוגיים – האינטימיות הזוגית.

דיון ומסקנות

מחקר זה שם לו למטרה לבחון באיזו מידה דומים החרשים לשומעים בתהליכים האוניברסליים של היפרדות מההורים ויצירת יחסים אינטימיים עם בן/בת הזוג. הממצאים המפורטים לעיל מראים באילו אספקטים קיים הדמיון ובמה שונים החרשים הבוגרים מהשומעים. יחד עם זאת, בחן מחקר זה משתנים ייחודים לאכלוסיה החרשת מתוך כוונה להעמיק את ההכרות עם המשתנים המנבאים יכולת ליצירת יחסים אינטימיים זוגיים.

בקרב הנחקרים החרשים נבחנו כאמור שני משתנים נוספים – משפחתי וחברתי, מעבר לאלו המצוינים לעיל ואשר נבדקו בשתי קבוצות המחקר. בחירת משתנים אלו התבססה על התיאוריה הפסיכו סוציאלית של אריקסון (Erikson, 1963), אשר קושרת בין משתנים אישיים, משפחתיים וחברתיים להבנת תפקודו של הפרט. הנחת היסוד אשר עמדה בבסיס המודל התיאורטי של מחקר זה טענה, כי התנאים הסביבתיים משפחתיים בהם גדלים האנשים החרשים שונים מאלו של אנשים שומעים (Koester & Meadow-Orlans, 1990; Luterman, 1979; Moses, 1985; Schlesinger & Meadow, 1972). כמו כן הועלתה הנחה כי בנוסף לכך, קיימת שונות גם בתוך אוכלוסיית החרשים עצמה. שוער כי חרשים אשר גדלו במשפחות שונות (שומעות או חרשות לדוגמא) (Calderon , Greenberg & Kusche, 1991; Hadadian & Rose, 1991; Schlesinger & Meadow, 1972) ופתחו זהות חברתית-תרבותית שונה (Beker, 1987; Cole & Edelmann, 1991; Padden, 1996; Weinberg & Sterritt, 1986), יתפקדו בבגרותם בצורה אחרת (Bat – Chava, 1994; Bat – Chava, 2000), בהתייחס למדדים המשפחתיים היפרדותם מההורים והבין אישיים – מידת האינטימיות הזוגית.

ממצאי המחקר הנוכחי מחזקים במידה רבה את המודל התיאורטי של אריקסון (Erikson, 1963) ומעלים מספר הבנות תיאורטיות מעניינות בהתייחס לאכלוסיה החרשת:

1. נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המחקר בהתייחס למשתנים שנבחנו אצל שתיהן: הערכה עצמית, היפרדות רגשית מההורים ואינטימיות זוגית. עובדה זו מחזקת במידה רבה את המודל התיאורטי של אריקסון (Erikson, 1963), הטוען להבדלים בתפקוד בבגרות, בין אנשים אשר תהליכי ההתפתחות הפסיכו סוציאליים שלהם היו שונים. שתי הקבוצות גדלו והתפתחו בצורה שונה (Koester & Meadow-Orlans, 1990; Luterman, 1979; Moses, 1985; Schlesinger & Meadow, 1972), ומכאן צפוי היה שיתפקדו שונה. מחקר זה חיזק ממצאים קודמים בתחומי תפקוד אחרים, אשר הצביעו על כך שתנאי החיים השונים בהם גדלו החרשים, אינם מאפשרים להם להגיע לתפקוד בוגר דומה לזה של אנשים שומעים (Koester & Meadow-Orlans, 1990; Mindel & Vernon, 1987; Moores, 1987). ממצאי המחקר הנוכחי מראים כאמור כי בשלשת המשתנים שנבחנו בשתי הקבוצות, החרשים היו נמוכים בהשוואה לשומעים. עובדה זו מחזקת את ההנחה התיאורטית העומדת בבסיס התיאוריה של אריקסון (Erikson, 1963), כי למסגרת המשפחתית סביבתית, יש השפעה חזקה מאוד על יכולתו של הפרט להתמודד בצורה יעילה עם המשימות ההתפתחותיות לאורך חייו. הימצאותו של ההבדל בין שתי הקבוצות מחזק אם כך את ההנחה כי החרשים זוכים לתנאי חיים שונים ומפתחים מידה נמוכה יותר של הערכה עצמית, המקשים עליהם את השגת המשימות ההתפתחותיות. לאור זאת, אין הם מצליחים ליצור היפרדות רגשית בוגרת מההורים ואינטימיות זוגית במידה דומה לזו של אנשים שומעים.

2. המשתנה סוג המשפחה אשר כלל בתוכו שני אפיונים משפחתיים – חרשות אצל ההורים וסוג התקשורת בינם לבין החרש, לא נמצא קשור ומבחין בין תת קבוצות בקרב החרשים. עובדה זו יכולה לנבוע כמצוין לעיל, מהמדגם הקטן מאד יחסית של חרשים אשר לפחות אחד מהוריהם חרשים (14 במספר), אולם לא מן הנמנע כי הסיבה שונה. יתכן ומשתנה זה משמעותי ומבחין בין תת קבוצות בגיל צעיר יותר בהתייחס לתפקודים אחרים (Koester & Meadow-Orlans, 1990; Schlesinger & Meadow, 1972), אולם לא כאשר מדובר במשימות התפתחותיות בוגרות יותר המתרחשות בגיל מבוגר יחסית. יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי קיימים מאפיינים משפחתיים אחרים אשר לא נבחנו במחקר זה, אשר משפיעים על יכולות אלו.

3. המשתנה החברתי תרבותי נמצא קשור במידה חלקית עם חלק ממשתני המחקר, ומכאן חשיבותו להבנת המודל התיאורטי. נמצא קשר חיובי בין הזהות החרשת לבין ההפרדות התפקודית, ובין הזהות הכפולה לבין האינטימיות הזוגית. כמו כן, נמצא מתאם שלילי בין הזהות החרשת לבין הערכה העצמית. ממצאים אלו מחזקים את הנחות היסוד בתיאוריה של אריקסון (Erikson, 1963) הקושרים בין השפעות חברתיות לבין תפקוד במישורי חיים שונים. סוג הזהות החברתית-תרבותית של החרש מושפעת מהסביבה בה גדל כפי שפורט לעיל (Bat – Chava, 1994; Bat – Chava, 2000; Beker, 1987; Cole & Edelmann, 1991; Padden, 1996; Weinberg & Sterritt, 1986), ומשפיעה על משתנים אישיים – מידת ההערכה העצמית, משפחתיים – היפרדותו מההורים ובין אישיים – מידת האינטימיות הזוגית. אמנם לא נמצאו קשרים מובהקים בין כל מדדי המשתנה – זהות חברתית-תרבותית לבין כל מדדי ההפרדות, אולם הקשרים שכן נמצאו מצביעים על כיוון חשוב וחדש מאידך, ומחזק הנחות תיאורטיות אשר נבחנו בקרב האכלוסיה השומעת מאידך.

לסיכום: ממצאי המחקר חזקו באופן חלקי בלבד את התיאוריה הבין דורית של וויליאמסון (Williamson, 1991) הטוענת כי יכולתו של הפרט ליצור יחסים אינטימיים עם בן הזוג תלויה וקשורה ליכולתו ליצור היפרדות מההורים. במחקר זה ראינו כי יכולתו של הפרט ליצירת אינטימיות תלויה בעיקר בהערכתו העצמית ובמידה חלקית ביותר בהיפרדותו מהוריו. יחד עם זאת, מחזקים ממצאי המחקר את ההנחות התיאורטיות העומדות בבסיס התיאוריה של אריקסון (Erikson, 1963), ומצביעות על כך שניתן להכלילן גם על האכלוסיה החרשת.

מגבלות המחקר

ממצאי המחקר המפורטים לעיל מאפשרים התבוננות חדשה על האכלוסיה החרשת הבוגרת, אשר כה ממעטים לחקור. עובדה זו נובעת לא מעט מהמורכבות הרבה הכרוכה במחקר של חרשים, אשר נתקלנו בה גם במחקר הנוכחי. בפרק זה ננסה לפרק את המגבלות המטודולוגיות הייחודיות לעבודה זו, תוך התייחסות למספר מדדים:

א. האכלוסיה

מחקר הבודק אספקטים שונים בחיי החרשים הבוגרים אינו שכיח, במיוחד בשל המורכבות הגדולה הכרוכה באיתור האכלוסיה וגיוסה. בעבודה זו נעשה נסיון רב לאתר אחוז גבוה מהאכלוסיה הנחקרת ואמנם הצלחנו לבדוק כ- ¼ מהנחקרים אשר עמדו בדרישות המחקר. יחד עם זאת, יש לציין כי המדגם אינו מקרי, ההשתתפות היתה וולונטרית והורגש בתהליך גיוס הנחקרים כי אחוז גבוה מהנענים לפניתנו עושים זאת מתוך תקווה לקבל סיוע קונקרטי למצוקותיהם ומתקשים להבין עד הסוף את מטרת המחקר והציפיות מהם. קבוצה אחרת של נחקרים אופיינה ברמה סוציו אקונומית והשכלתית גבוהה ומעט מאוד נחקרים באו מהמעמד הבינוני. בתהליך איתור וגיוס הנחקרים, נעשה שימוש בכל מאגרי המידע המצויים בארגוני החרשים השונים, במטרה להגיע למגוון רחב ביותר של נחקרים. כמו כן, היתה פנייה בערוצי תקשורת בלתי פורמליים שונים: אתרי אינטרנט לחרשים, מידע מפה ל"אוזן" בתוך הקהילה, כל זאת על מנת להרחיב ככל שניתן את המדגם. יחד עם זאת, יתכן כי קיימים פלחים שונים באכלוסיה אשר נמנעו מלהיענות לפניותינו, ומכאן כי קיים קושי מסוים בהכללת הממצאים על כלל האכלוסיה החרשת.

ב. הכלים התאמתם והעברתם לאכלוסיה

הייחודיות של האכלוסיה הנחקרת נלקחה בחשבון גם בעת בחירת הכלים, התאמתם והעברתם לנחקרים. נבחרו כלים קצרים יחסית, קלים למילוי ונערכה להם התאמה רבה לצורכי החרשים. כל הכלים עברו שכתוב לעברית קלה וכן הוכן גם נוסח מצולם בשפת הסימנים. כמו כן, אחת החוקרות ועוזרות המחקר שלטו בשפת הסימנים וסייעו בעת הצורך לנחקרים בהבנת הנקרא של השאלונים. למרות שלא נמצאו הבדלים מובהקים בממצאים אשר התקבלו על ידי שימוש בנוסחים השונים של השאלונים, יתכן ונוצרו הטיות בתשובות אשר נבעו מהבדלים שונים בתרגום השאלות. היו מקרים לא מעטים בהם הנחקרים התקשו בהבנת שאלות שונות והיה צורך במתן הסברים ודוגמאות על מנת לאפשר להם לענות. מצב זה חופן בתוכו סכנה רבה להטיה ולהכוונות לא מודעות של החוקרות.

ג. החוקרת ועוזרות המחקר

לקשר העמוק של אחת החוקרות עם האוכלוסייה, ולהכרות המוקדמת שלה כעובדת סוציאלית עם חלק מחברי קהילת החרשים, השפעות שונות ומנוגדות על תהליך המחקר. מצד אחד קרבה זו אפשרה את ההבנה העמוקה עם נושא המחקר, מורכבותו והתאמת מערך המחקר לצורכי ואפיוני האכלוסיה. אולם מאידך, מעורבות זו בלבלה מעט חלק מהנחקרים .

שתי עוזרות המחקר אשר גויסו לשם העברת כלי המחקר לאכלוסיה, הינן חרשות בעצמן ומוכרות לחברי קהילת החרשים. חרשותן ושליטתן בשפת הסימנים שימשו כמשאב חשוב ביותר לאיתור, גיוס והעברת השאלונים לנחקרים השונים. יחד עם זאת, הקרבה הרבה שלהן עם הנחקרים, עלולה היתה להוות מכשול בקבלת תשובות אמינות מהנחקרים.

ייחודו של המחקר

למרות המורכבות המחקרית המתוארת לעיל, קיימת חשיבות רבה בקיומו של מחקר זה ותרומתו הייחודית להבנת האוכלוסייה . מחקר זה מהווה חלוץ בתחומו וייחודו מתייחס למספר ממדים:

1. מחקר זה העיז לגעת ולנסות להבין את המורכבות הרבה של חיי החרשים הבוגרים. קיימת חשיבות רבה בהעמקה זו ובחינה של אספקטים פסיכו סוציאליים בחיי החרש והשפעתם על תפקדו כבוגר במטרה לסייע בשיפור איכות חייו.

2. מחקר זה ערך בדיקה רב ממדית אשר חיברה בין תחומי חיים שונים: אישי, זוגי, משפחתי וחברתי. הבנה זו מאפשרת בחינה מעמיקה יותר של מרחב חייו של החרש הבוגר.

3. ממצאי המחקר הנוכחי הראו כי משתנה הערכה העצמית נמצא כמנבא במידה גבוהה את יכולתו של הפרט ליצור יחסים אינטימיים בוגרים. עובדה זו הינה בעלת חשיבות יישומית רבה, היות ומשתנה זה ניתן להשפעה לאורך חיי החרש, כך שהעלאת הערכתו העצמית תשפיע על תפקודו הבוגר.

יישומי המחקר מבחינה טיפולית

מחקר זה חזק ממצאים קודמים אשר דווחו על הבדלים בין שומעים לחרשים, במידת ההערכה העצמית שלהם. יחד עם זאת עבודה זו בחנה את הקשרים בין משתנה אישיותי זה לבין משתנים משפחתיים ובין אישיים, ונמצא כי ההערכה העצמית מנבאה בצורה חזקה את יכולתו של הפרט ליצור יחסים אינטימיים בוגרים, ונמצאה בקשר עם יכולתו של הפרט ליצור היפרדות רגשית מהוריו. בנוסף לכך נמצא, כי ככל שהאדם החרש הבוגר הצליח לבנות לעצמו זהות החברתית-תרבותית כפולה, גדלה מידת האינטימיות הזוגית בינו לבין בן/בת הזוג.

אם כך, שני מוקדים אפשריים להתערבות מקצועית לשם שיפור איכות החיים של החרשים הם: פיתוח הערכה עצמית גבוהה, וזהות חברתית- תרבותית כפולה.

פיתוח הערכה עצמית: כפי שפורט בעבודה זו, הערכתו העצמית של האדם נבנית בעזרת ה"מראות" המשתקפות לו ובאמצעות ההתנסויות השונות בהן הוא מתנסה (Campbell, 1990; Crocker & Major, 1989; Epstein, 1983; Gecas, 1989; Gecas & Schwalbe, 1983; Kernis & Waschull, 1995 ; Rosenberg, 1979). שני התהליכים הללו ניתנים לשליטה והשפעה, ולהלן ננסה לפרטן:

הסביבה המשפחתית והחברתית בה גדל הילד והבוגר החרש, משדרת לו ברבים מהמקרים חוסר מסוגלות ובולמת את האמונה שלו בכוחותיו (Day, 1986; Greenberg, 1980; Gregory, 1976; Harvey, 1989; Moores & Meadow-Orlans, 1990; Wedell-Monning & Lumley, 1980; Yura, 1987). יתכן כי עבודה ישירה טיפולית עם בני המשפחה, עשויה לסייע להם ראשית להתמודד ביתר יעילות עם המשבר בו הם נמצאים עם לידת הילד החרש (Moses, 1985 ; Schlesinger & Meadow, 1972; Kampfe, 1989), אולם יכולה גם לעזור להם לרכוש ידע ומיומנויות הוריות מותאמות, אשר יאפשרו לילד לפתח את הביטחון והאמונה העצמית, ויסייע להורים במתן חיזוקים ו"מראות" לילד המשקפות לו מסוגלות והערכה. יתכן כי תהליך זה יעודד את ההורים לאפשר לילדם להתנסות במשימות התפתחותיות המותאמות לגילו, ובכך תינתן לו הזדמנות לצבור התנסויות המחזקות את הערכתו העצמית.

תהליך נוסף משמעותי וחשוב, יש לנסות וליצור במסגרות החינוכיות המטפלות בילדים חרשים. רבים הם המקרים, כפי שגם דווח בעבודה זו, בהם מתקשים אנשי המקצוע החינוכי לשדר לילדים החרשים מסרים המחזקים את האמונה העצמית (Meadow-Orlans, 1990) ובכך פוגמים ביכולתו לבנות הערכה עצמית גבוהה. יתכן כי חיזוק אנשי החינוך בידע ובכלים מותאמים בהם הם יכולים להשתמש לשם חיזוק והעלאת הערכה העצמית של הילדים החרשים, ישפיעו כפי שראינו גם בעבודה זו, על תפקודם במישורי חיים שונים.

פיתוח זהות חברתית-תרבותית כפולה: תהליך בניית הזהות החברתית מהווה אחד מהמשימות ההתפתחותיות של כל אדם (Erikson, 1963), וראינו כי רק אותם חרשים אשר מצליחים לבנות זהות כפולה המאפשרת להם לתפקד בצורה טובה בשני העולמות: השומע והחרש (Beker, 1987; Cole & Edelmann, 1991; Padden, 1996; Weinberg & Sterritt, 1986), מצליחים גם ליצור יחסים אינטימיים בוגרים עם בן/בת הזוג. מספר התערבויות עשויות לסייע בבניית זהות זו:

1. העובדה כי ב: 90% מהמקרים נולדים הילדים החרשים להורים שומעים (Mindel & Feldman, 1987; Moores, 1987), מקשה מאוד על הילדים בבניית זהות מותאמת, היות ואין הם יכולים ל"השתמש" בהוריהם וברבים מהמקרים גם לא בבן משפחה אחר, בתהליך זה. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה לחשיפת הילדים בגיל צעיר לקבוצת שווים של ילדים חרשים נוספים. קרבה זו תסייע מאוד בצמצום תחושת השונות, ותקל עליהם את תהליך הקבלה העצמית.

2. העדר הכרות מוקדמת של ההורים עם קהילת החרשים ועולמם הפנימי, מקשה עליהם את ההקרבות. רבים המקרים שההורים מושפעים מתפיסות חברתיות שכיחות הרואות בחרשות רק מוגבלות ומתייחסות לקהילת החרשים בתור תת תרבות ולא כאל תרבות אחרת (Foster, 1989; Reagan, 1990; Reagan, 1995). מצב זה מקשה עליהם מאוד את קבלת החרשות אצל ילדם, ובולם אותם מלהתקרב אל הקהילה. נראה כי על מנת לאפשר לילדים החרשים את המגע החשוב עם דמויות חרשות בוגרות אתם הם יכולים להזדהות ולהשתמש בהם בתהליך בניית זהותם החברתית, יש קודם כול לאפשר מגע חיובי וקרוב בין הוריהם לקהילה. לכן, קיימת חשיבות רבה בהשקעה של אנשי המקצוע בקירוב ההורים לקהילת החרשים ולדמויות בוגרות חרשות, העשויות מאוד לסייע להם כמו גם לילדם לפתח זהות מותאמת ואיכות חיים טובה יותר, כולל בהתייחס ליחסים הזוגיים העתידיים.

המלצות למחקר נוסף בתחום

מחקר זה ניסה לשפוך אור על אכלוסיה אשר מעטים מכירים, ועל תחום שלא רבים חוקרים. יחד עם זאת, אין ספק שרב הנסתר על הגלוי, ויש צורך בהמשך ההתקרבות והעמקה בנושאים שמחקר זה נגע.

בפרק זה של העבודה ננסה לפרוש את תחומי המחקר אותם חשוב להמשיך ולבחון:

1. העובדה כי המשתנה "סוג המשפחה" לא נמצא מבחין בין תת קבוצות בתוך קבוצת המחקר, וכן לא נמצא בקשר עם אף אחד ממשתני המחקר, מעלה שאלות מהותיות חשובות שיש להמשיך ולחקור. על מנת לבטל את ההנחה כי הסיבה היא מספרית (גודל המדגם), יש לשוב ולבחון את מערך המחקר הנוכחי עם מדגם גדול יותר ולבחון האם הממצאים משתחזרים. במידה וכן, קיימת חשיבות לבחינה מעמיקה של הסיבות לכך, ולבחון כמה כיווני חשיבה:

א) האם התוצאות שונות בקרב נחקרים צעירים לעומת מבוגרים?

ב) האם הממצאים שונים בהתייחס לחרשות אצל ההורים לעומת סוג התקשורת בינם לבין החרש?

ג) האם קיימים משתנים מתווכים אשר משפיעים על קיומו או אי קיומו של הקשר בין המשתנים. אחד מכיווני החשיבה שהועלו בעבודה זו קשורים לתפקודי ההורות ולא רק לקיומה של חרשות אצל ההורים. חשוב לבחון האם קיימים הבדלים מובהקים בין תפקוד ההורים השומעים לעומת החרשים, ומהי השפעתם על תפקוד החרש בהתייחס ליכולתו ליצור היפרדות ואינטימיות זוגית.

2. המשתנה "זהות חברתית-תרבותית" נבדק כאמור במחקר זה באמצעות השאלון אשר נבנה על ידי Weinberg and Sterritt (1986). ערכי האלפא אשר נמצאו לא היו גבוהים, וכן הכלי לא נמצא מבחין בין תת קבוצות בתוך קבוצת המחקר כצפוי. בשל חשיבותו הרבה של משתנה זה לתפקוד החרש הבוגר, חשוב לשוב ולבחון את מערך המחקר הנוכחי באמצעות כלי אחר בעל מהימנות גבוהה יותר.

3. העובדה כי נמצאו מתאמים ספורים בלבד בשתי קבוצות המחקר, בין המשתנים: היפרדות מההורים ואינטימיות זוגית, בניגוד לטענות התיאורטיות והממצאים המחקריים אשר דווחו במחקר זה (Bowen, 1990; Carson, et al. 1991; Lawson & Brossart, 2001; Williamson, 1981; Williamson, 1991; Winn, Crawford & Wampler, 1995 ), מעלה מעלה מספר כיווני מחשבה להמשך מחקר בתחום:

א) יש לשוב ולבחון את הקשרים בין ההיפרדות לאינטימיות, באמצעות כלי מחקר אחרים, וזאת על מנת לשלול אפשרות, כי העובדה שבמחקר זה נמצאו רק מתאמים מובהקים מעטים בין מדדי המשתנים, אינה קשורה לכלי אלא נובעת מסיבות מהותיות.

ב) יש לבחון האם ישנם משתנים מתווכים או מתערבים אשר מחקר זה לא בחן, המשפיעים על הקשר בין שני המשתנים. יתכן כי משתנים כגון: בשלות רגשית, מיומנויות לפתרון בעיות ויכולת הפרט לשליטה עצמית משפיעים ומתערבים בקשר בין יכולתו של הפרט ליצור היפרדות מהוריו לבין מידת האינטימיות הזוגית.

4. המדגם במחקר זה לא היה מקרי, כפי שפורט לעיל, ויתכן ועובדה זו השפיעה גם על הממצאים. על מנת לקבל תמונה מעמיקה יותר של האכלוסיה בהתייחס למשתנים הנבחרים בעבודה זו, חשוב לשוב ולבחון את הקשרים ביניהם באמצעות מדגם מקרי וגדול. בחינה חוזרת זו, עשויה לחזק ממצאים שנמצאו גם במחקר זה, ויתכן והיא תגלה קשרים נוספים וחדשים שמערך מחקרי זה התקשה לאשש.

ד"ר מרים לוינגר – ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב

עבודת דוקטורט, 2003

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *